י״ג בתשרי תשפ״א

ר׳ אביטל הוכשטיין

בין מזרח ומערב – שיעור שלישי

ואמרתם כה לחי / ר’ יוסף חיים (הבן איש חי) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל

בין מזרח למערב – שיעור שני

על בית זה / ר’ יוסף חיים (ה’בן איש חי’) עַל בַּיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵיהוּ תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בַּעַל הָאוֹת מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת זָכָה וְעָשָׂה נִפְלָאוֹת אַשְׁרֵי

להיות עם חופשי בארצנו

אני לא יודעת אם יד מכוונת שילבה בין לוח השנה התורני, המקראי, לזה המודרני, אך נדמה שיש משמעות רבה לקיומו של יום העצמאות בסמיכות לפסח,

אנחנו לא בני חורין השנה

“אנחנו לא בני חורין השנה” אמרה מורתי האהובה והחכמה, פרופ’ אליס שלוי, בלב כבד. מילות שיר הילדים “עבדים היינו, היינו – עתה בני חורין, בני

קהילה בבידוד

קהילה בבידוד איך לחשוב על קהילה כשאסור להתקהל? פרשת פרה מזכירה לנו לייצר מכניזמים המאפשרים תנועתיות, גם אם מכניזמים אלו מחירם העכשווי הוא בידוד. הפסוקים

וזאת הברכה: דברי פרידה

פרשת וזאת הברכה מהווה הזדמנות לעיון מחודש בתורה: התורה כמושא, התורה כמורה, התורה כישות בלתי נפרדת מהווית החיים היהודים ומהקשר שבין אלוהים לאדם. התורה, על

האזינו: קיום אנושי בעידן של הסתר פנים

אחד הפסוקים שוברי הלב ביותר בעניין הקשר שבין אלוהים לאדם נמצא בפרשתנו, בהצהרתו של האלוהים: “אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם” (דברים לב, כ). בספרות התלמודית מוצג ר’

כי תבוא: כי תבוא אל הארץ

פרשתנו, כפי שניכר כבר מתוך שמה, מותירה אותנו מול אתגר אקטואלי במיוחד: מהי משמעות הצירוף “כי תבוא אל הארץ”, ומהן השלכותיו בעידן הנוכחי, שבו חיים

כי תצא: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו

בפרשתנו ישנו חוק על עבדות שמלמד ביקורת על התופעה, מלמד שגם עבד איננו רכוש, ומלמד שמערכות יחסים מגדירות את המתרחש בין בני אדם ולא את

שופטים: היכן היתומים, האלמנות והגרים?

פרשת שופטים מתארת את המערך המדיני העתידי של עם ישראל לכשייכנס לארצו. זהו מערך המתאפיין בחופש כמעט מוחלט, כזה שבו ישנה התערבות רק במקרה של

יתרו: התשמע קולי

על קול האלוהים וקולם של האנשים במעמד הר סיני

לכו נרננה

סדנה: נוסח מול ניגון

פתיחה

“ידיד נפש” מהאני המתפלל אל הקהילה המתפללת

לכה דודי

סדנה: איך יוצרים קהילה שרה

סגירת תפריט