ר׳ אביטל הוכשטיין

פרשת משפטים | הר׳ אביטל הוכשטיין

את העקרון “אחרי רבים להטות”, חז”ל לומדים מפרשתנו, פרשת משפטים. הר׳ אביטל הוכשטיין מזהה שחז”ל השמיטו מילה מאוד חשובה בפסוק. על ידי חיבור בין דברי חז״ל לפשט היא מציעה לנו לבחון מחדש את היחס שלנו לדעת הרוב.

פרשת וארא עם הר׳ אביטל הוכשטיין

פרשת וארא מאופיינת בעקשנות. לאורך הפרשה נגלות דמויות עקשניות שונות, החל מפרעה, בני ישראל ואפילו – הקב״ה. אבל אולי עקשנות יכולה אף להיות דבר חיובי? דבר שעשוי לשנות מציאות.

בין מזרח ומערב – שיעור שלישי

ואמרתם כה לחי / ר’ יוסף חיים (הבן איש חי) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל

בין מזרח למערב – שיעור שני

על בית זה / ר’ יוסף חיים (ה’בן איש חי’) עַל בַּיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵיהוּ תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בַּעַל הָאוֹת מַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת זָכָה וְעָשָׂה נִפְלָאוֹת אַשְׁרֵי

להיות עם חופשי בארצנו

אני לא יודעת אם יד מכוונת שילבה בין לוח השנה התורני, המקראי, לזה המודרני, אך נדמה שיש משמעות רבה לקיומו של יום העצמאות בסמיכות לפסח,

אנחנו לא בני חורין השנה

“אנחנו לא בני חורין השנה” אמרה מורתי האהובה והחכמה, פרופ’ אליס שלוי, בלב כבד. מילות שיר הילדים “עבדים היינו, היינו – עתה בני חורין, בני

קהילה בבידוד

קהילה בבידוד איך לחשוב על קהילה כשאסור להתקהל? פרשת פרה מזכירה לנו לייצר מכניזמים המאפשרים תנועתיות, גם אם מכניזמים אלו מחירם העכשווי הוא בידוד. הפסוקים

וזאת הברכה: דברי פרידה

פרשת וזאת הברכה מהווה הזדמנות לעיון מחודש בתורה: התורה כמושא, התורה כמורה, התורה כישות בלתי נפרדת מהווית החיים היהודים ומהקשר שבין אלוהים לאדם. התורה, על

האזינו: קיום אנושי בעידן של הסתר פנים

אחד הפסוקים שוברי הלב ביותר בעניין הקשר שבין אלוהים לאדם נמצא בפרשתנו, בהצהרתו של האלוהים: “אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם” (דברים לב, כ). בספרות התלמודית מוצג ר’

כי תבוא: כי תבוא אל הארץ

פרשתנו, כפי שניכר כבר מתוך שמה, מותירה אותנו מול אתגר אקטואלי במיוחד: מהי משמעות הצירוף “כי תבוא אל הארץ”, ומהן השלכותיו בעידן הנוכחי, שבו חיים

פתיחה

“ידיד נפש” מהאני המתפלל אל הקהילה המתפללת