פרשת וזאת הברכה: סיכום מסע 

תלמוד בבלי סוטה דף יד עמוד א דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים.  תְּחִילָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּכְתִיב "וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ  כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית…

להמשך קריאהפרשת וזאת הברכה: סיכום מסע 

פרשת האזינו: על הסתר פנים

"אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם" (דברים לב:כ) – כך מצהיר הקדוש ברוך הוא בפרשת האזינו. זוהי אחת הקביעות הכואבות והמטלטלות ביותר במקרא. היא מתארת שבר עמוק במערכת היחסים שבין אלוקים לישראל: דינמיקה…

להמשך קריאהפרשת האזינו: על הסתר פנים

פרשת ניצבים – וילך: על ערבות הדדית

בתקופה זו של השנה, עם התקרבותם של הימים הנוראים, אנו רגילים לחשוב על האחריות האישית שלנו. בווידוי של יום הכיפורים, אנו מוטרדים לא רק מהחטאים שאנו מודעים להם, אלא אפילו…

להמשך קריאהפרשת ניצבים – וילך: על ערבות הדדית

פרשת כי תבוא: ביעור הקודש מן הבית

בפרשתנו מתואר טקס המכונה 'וידוי מעשר'. מה שנראה על פניו כתיאור אידילי של קיום הברית בארץ, הופך, דרך קריאה של פרשן מימי הביניים, לאמצעי התמודדות והמשכיות לאחר משבר עמוק בברית. …

להמשך קריאהפרשת כי תבוא: ביעור הקודש מן הבית

כי תצא: שלוש קריאות עכשוויות בבן סורר ומורה

אחת הפרשיות המשפטיות המסעירות והרגשיות ביותר נמצאת בפרשתנו: פרשת בן סורר ומורה.  "כִּי־יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם׃ וְתָפְשׂוּ בוֹ…

להמשך קריאהכי תצא: שלוש קריאות עכשוויות בבן סורר ומורה

ראש חודש אלול תשפ"ו – מהי נחמה

נחמה אחרת חודש אלול מסמן את תחילתו של תהליך המוביל אותנו אל עבר הימים הנוראים. אבל האמת היא שכבר בתחילת אלול אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך. לפחות מימי הביניים בצרפת,…

להמשך קריאהראש חודש אלול תשפ"ו – מהי נחמה

פרשת שופטים: תורת הגיוס

  העיסוק בשאלה מי יוצא לקרב איננו חדש. זו שאלה שפוגשת אותנו, החברה ישראלית, ביום יום של כולנו. העיסוק בה מתעצם בשנים האחרונות משום שאנו  נמצאים במלחמה, המלווה במציאות של…

להמשך קריאהפרשת שופטים: תורת הגיוס

פרשת ראה: על ההסתה

בפרשת ראה מזהירה התורה מפני איום של הסתה. שיח ההסתה הוא אחד הנושאים המרכזיים והרגישים ביותר באינטראקציה החברתית והפוליטית בישראל, ומעורר מתח לקראת מערכת הבחירות הקרובה. התורה מתייחסת אל הסתה,…

להמשך קריאהפרשת ראה: על ההסתה

פרשת עקב: זיכרון וברית

שתי תֵימות שלובות נבחנות בפרשת עקב: זיכרון וכוח הפעולה האנושי. מה הקשר בין שני הרעיונות הללו? וכיצד הם מתפקדים יחד כחלק מן הברית והשותפות שבינינו לבין אלוקים? א. כוח לעומת…

להמשך קריאהפרשת עקב: זיכרון וברית

'שפך חמתו על עצים ואבנים' – ט' באב תשפ"ו

לפחות בפשוטו של פסוק באיכה ד', החורבן אינו מוצג כאירוע מתוכנן שמאחוריו עומדת מחשבה סדורה, אלא כרגע של פריקת זעם: כִּלָּה ה׳ אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן…

להמשך קריאה'שפך חמתו על עצים ואבנים' – ט' באב תשפ"ו

פרשת ואתחנן: חוק אחרי מלחמה

הפרשה שלנו מתארת רגע טעון במיוחד - רגע שבו בני ישראל עלולים לשכוח את הקב״ה. באופן מפתיע, רגע זה אינו מגיע מתוך מחסור, אלא דווקא מתוך מציאות של שפע ושקט…

להמשך קריאהפרשת ואתחנן: חוק אחרי מלחמה

פרשת דברים: איכה: על מה מקונן הקב״ה?

פרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני ט' באב, השבוע בו אנו קוראים את מגילת איכה. כך נוצר במסורת הדהוד משולש של מילה אחת: אֵיכָה. זו שנקראת בט' באב, אותה 'איכה'…

להמשך קריאהפרשת דברים: איכה: על מה מקונן הקב״ה?

פרשת מטות מסעי: בנות צלפחד ובני מנשה 

ספר במדבר מסתיים בחזרה של פרשייה אותה פגשנו לראשונה לפני שבוע: פרשיית נחלתו של צלפחד. הפרשייה מופיעה תחילה בפרק כז ופעם נוספת בפרק לו, ושני המופעים מקבילים זה לזה. אולם,…

להמשך קריאהפרשת מטות מסעי: בנות צלפחד ובני מנשה 

פרשת פנחס: מה בין מלחמת חובה למלחמת רשות?

בשלוש השנים האחרונות עלו בשיח הישראלי שלל כינויים למציאות של מלחמה: מלחמת מצווה, מלחמת קיום, מלחמת קוממיות, מלחמת רשות, ועוד. בבסיסו של כל מושג התנהלות שונה, מניע שונה, והם מביעים…

להמשך קריאהפרשת פנחס: מה בין מלחמת חובה למלחמת רשות?

י"ז בתמוז – מה שחייב להישבר

הטרגדיות שאנו זוכרים בי"ז בתמוז אינן כולן מאותו סוג. חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל.…

להמשך קריאהי"ז בתמוז – מה שחייב להישבר

פרשת בלק: עָם כְּלָבִיא: על זהות ועל כוח 

משליו של בלעם עשירים, גדושים וסתומים. אחד מהם הובלט באופן מיוחד לאחרונה, ביוני 2025, כאשר המלחמה עם איראן קבלה מן המשל את שמה: "עָם כְּלָבִיא" (במדבר כג:כד). המילים מופיעות במשלו…

להמשך קריאהפרשת בלק: עָם כְּלָבִיא: על זהות ועל כוח 

פרשת קרח: החיים במחלוקת

פרשת השבוע מתמקדת במחלוקת ההנהגתית והדתית המתגלעת בין קרח ועדתו לבין משה ואהרן. לכאורה,  הפרשה מכריעה לצד אחד - צדם של משה ואהרן, נגד תביעתו של קרח. בקלות היה ניתן…

להמשך קריאהפרשת קרח: החיים במחלוקת

פרשת שלח: איך להיות עדת מיעוט? 

פרשת שלח מציבה בפנינו שאלה נוקבת שפוגשת אותנו מדי פעם במהלך חיינו באופן אישי: איך להחזיק בדעת מיעוט? איך נהיה חלק מעדתם של יהושע וכלב, ולא נתפתה להצטרף לעדת הרוב,…

להמשך קריאהפרשת שלח: איך להיות עדת מיעוט? 

פרשת בהעלותך: שמירת מצוות כפרויקט קהילתי 

הפרשה שלנו, פרשת בהעלותך, חוזרת אל פסח, הפעם בשנה השנייה ליציאת מצרים, ומציגה את האופנים שבהם שמירת מצוות היא למעשה פרויקט קהילתי:  וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְמִדְבַּר־סִינַי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ…

להמשך קריאהפרשת בהעלותך: שמירת מצוות כפרויקט קהילתי 

פרשת נשא: על קול קשב וקשר

עריכה: מוטי פוגל וצוות מכון הדר "וישמע את הקול מִדבר אליו" בסוף פרשת נשא, ממש בפסוקה האחרון של הפרשה, מתואר איך היו הקב"ה ומשה מתקשרים במשכן: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד…

להמשך קריאהפרשת נשא: על קול קשב וקשר

פרשת במדבר: אש, מים ומדבר: חיים עם התורה 

"וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" (במדבר א:א). פסוק זה פותח את ספר במדבר ואת הדיבור של הקב״ה אל בני…

להמשך קריאהפרשת במדבר: אש, מים ומדבר: חיים עם התורה 

פרשות בהר-בחוקותי: מציאות ללא פחד

המציאות איננה גזירת גורל, אלא תוצאה של בחירות אנושיות ושל התנהלותם של בני האדם. זו האמירה הברורה והחוזרת של פרשת בחוקותי החותמת את ספר ויקרא ושל הספר כולו.  *** פרשת…

להמשך קריאהפרשות בהר-בחוקותי: מציאות ללא פחד

ספירת הישן והחדש – ל"ג בעומר תשפ"ו

לפי מסורת מדרשית עתיקה, ספירת העומר - שיכולה על פניו להתפרש בפשט כספירה קלנדרית לצורך קביעת מועד חג השבועות - מבטאת את ציפייתם של בני ישראל למתן תורה. אולם הציווי…

להמשך קריאהספירת הישן והחדש – ל"ג בעומר תשפ"ו

פרשת אמור: מהיכן יוצא מקלל? 

בפרשת אמור אנו פוגשים את סיפורו של המקלל: וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי׃ וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת־הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ…

להמשך קריאהפרשת אמור: מהיכן יוצא מקלל? 

פרשת אחרי מות-קדושים: ׳התשמע קולי רחוקי שלי׳: על הקִרבה

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר להתקרב זה עניין קשה, לעיתים מסוכן. להתקרב זה עניין נפלא – לעיתים מפרה ומרחיב חיים. האפשרות להחמצה קרובה – ועם זאת יש כל כך הרבה…

להמשך קריאהפרשת אחרי מות-קדושים: ׳התשמע קולי רחוקי שלי׳: על הקִרבה

אם ה' לא יבנה בית – יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ו

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה: אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. (תהלים קכ"ז:א) בני אדם אינם יכולים באמת לבנות לבדם. מה שאדם בונה לבדו, כך מציע המשורר, אינו יכול…

להמשך קריאהאם ה' לא יבנה בית – יום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ו

תזריע-מצורע: ללדת תקווה 

פרק יב בספר ויקרא עוסק בקרבן היולדת. הוא פותח במילים: וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה … בְּכָל־קֹדֶשׁ לֹא־תִגָּע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד־מְלֹאת יְמֵי…

להמשך קריאהתזריע-מצורע: ללדת תקווה 

אחרי הדממה – יום השואה תשפ"ו

כשחושבים על השואה, אפשר רק לשתוק. אנו משותקים מבחינה רגשית, מוסרית ותיאולוגית. לעיתים נדמה שאינספור המוזיאונים והאנדרטאות, הטקסים והמסעות, השירים והתפילות, אינם אלא ניסיון נואש להיחלץ מן השיתוק ומן השתיקה…

להמשך קריאהאחרי הדממה – יום השואה תשפ"ו

פרשת שמיני: האם אפשר להסביר מוות? 

פרשת שמיני קצרה ודרמטית. מתואר בה היום האחרון של חנוכת המשכן, היום בו מתים נדב ואביהו. הקורא את הפרשה פוגש תיאור קצר: "וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן…

להמשך קריאהפרשת שמיני: האם אפשר להסביר מוות? 

הכלב של סיפור יציאת מצרים: על חירות ואנושיות

דמות בלתי צפויה מסתתרת בשולי סיפור יציאת מצרים: כלב.  הכלב הזה מופיע בפנייתו האחרונה של משה לפרעה, המבשרת על מכת בכורות העומדת להתרחש: שמות יא:ד-ז (ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר…

להמשך קריאההכלב של סיפור יציאת מצרים: על חירות ואנושיות

פרשת צו: על שלמים, שלמות ושלום

מדרש ויקרא רבה מציע דרשה ארוכה על קורבן השלמים המבוססת על הקרבה הלשונית, ואולי גם המהותית, בין ״שלמים״, ״שלמות״ ו״שלום״. תוך שימוש הן בפרטי הקורבן כפי שנהגו להביא אותו, והן…

להמשך קריאהפרשת צו: על שלמים, שלמות ושלום

"וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה": על מילת פתיחה

פרשת ויקרא - כשמה, נפתחת בקריאה: "וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א:א).  מדוע פותח ה' בקריאה? ומה טיבה והקשרה של קריאה זו? השאלה מתעצמת משום שהקריאה…

להמשך קריאה"וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה": על מילת פתיחה

האם אלוהים ישן? – פורים תשפ"ו

האם אלוהים ישן? מנקודת מבט תיאולוגית, המאפיין הבולט ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של אלוהים. שמו של אלוהים אינו מופיע כלל במגילה, אשר – לפחות ברובד הפשט – מציגה…

להמשך קריאההאם אלוהים ישן? – פורים תשפ"ו

פרשת תצווה: על עיכוב הדדי

במרכז פרשות תרומה ותצווה עומדים המשכן, כליו ובגדי הכהנים המשרתים בו. פרשות אלו מלמדות אותנו על מפגש עם הזולת, ומזמינות אותנו לנסות לקיים קשרים גם כשהם נראים בלתי אפשריים. בפרשת…

להמשך קריאהפרשת תצווה: על עיכוב הדדי

מדריך מעשי לקריאת מגילה לנשים

מדריך זה נכתב במכון הדר והוא מיועד לנשים המארגנות ומובילות קריאת מגילה קהילתית, בין אם זו הפעם הראשונה ובין אם אתן מנוסות ומבקשות לרענן את הזיכרון לקראת החג. המדריך מחבר…

להמשך קריאהמדריך מעשי לקריאת מגילה לנשים

פרשות ויקהל-פקודי: על הוויה בצל א-ל

פרשות ויקהל-פקודי מתארות את ישום הבנייה שתיכנונה תואר ברובו בפרשות תרומה ותצווה: הן מפרטות את עשיית המשכן (יריעות, קרשים, פרוכות, מכסים וחצר), את רשימת הכלים (כגון ארון, שולחן, מנורה, מזבחות…

להמשך קריאהפרשות ויקהל-פקודי: על הוויה בצל א-ל

פרשת תרומה: ושכנתי בתוכם: על תבנית הקִּרבה

להיות בקשר זו הזדמנות ואתגר. מערכות יחסים עם הזולת יכולות להיות מרחיבות חיים ולשם כך צריך לבנות אותן בעדינות, בכוונה, בשכל ובלב. ‏פרשות תרומה, תצווה, ויקהל-פקודי, מציגות הזדמנויות שונות למפגש…

להמשך קריאהפרשת תרומה: ושכנתי בתוכם: על תבנית הקִּרבה

פרשת משפטים: מי אמור לנוח בשבת?

פרשתנו, פרשת משפטים, שמה זרקור על האדם ואחריותו למנוחתם של אחרים בשבת. הפסוק פותח ופונה בגוף שני אל האדם העושה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת" (שמות כג:יב). אולם…

להמשך קריאהפרשת משפטים: מי אמור לנוח בשבת?

פרשת יתרו: וַיִּחַדְּ – על מפגש אינטימי

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר בפתיחה לפרשת יתרו, התורה מתארת מפגש נוגע ללב בין יתרו למשה, בו משה מספר לחותנו את קורותיו. תוך עיון בפרטים, נראה שהתורה מתווה דרך ליצירת…

להמשך קריאהפרשת יתרו: וַיִּחַדְּ – על מפגש אינטימי

פרשת בשלח: מִנַּיִן בא עמלק?

הפסוקים מתארים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז:ח). מניין בא עמלק? מהו ההקשר שמתוכו מתחילה המלחמה?   פשוט בא "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם..." (שם). בכתוב לא מוזכר מניין בא עמלק…

להמשך קריאהפרשת בשלח: מִנַּיִן בא עמלק?

פרשת בא: עבדים או חמושים: מי היינו כשיצאנו ממצרים?

בתיאור יציאת מצרים שזורות שתי תמונות שונות, לכאורה תמונות מתנגשות, של בני ישראל: מצד אחד, עם עבדים מעונה, שנגאל משעבוד גוף ונפש; מצד שני, קבוצה עצומה, חמושה ומאיימת, שמגורשת בבהלה…

להמשך קריאהפרשת בא: עבדים או חמושים: מי היינו כשיצאנו ממצרים?

פרשת וארא: מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: מהי עבדות?

פרעה הצליח – הוא הביא את בני ישראל למצב של עבדות. פתיחת פרשת וארא מתמקדת בהשלכה חשובה שישנה למציאות של עבדות. מדובר בהשלכה שכדאי לשים לב אליה, גם אם אנו…

להמשך קריאהפרשת וארא: מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: מהי עבדות?

פרשת שמות: ניכור מול חמלה: שני מודלים של התייחסות לזר  

  עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר הידרדרות היחסים בין מצרים לבני ישראל בפרשת שמות מהירה. אילו ערכים, רגשות ותפיסות מאפשרים לה לקרות ואלו יכולים היו למנוע ממנה להתפתח? לפנינו עיון…

להמשך קריאהפרשת שמות: ניכור מול חמלה: שני מודלים של התייחסות לזר  

"יום שמועה כיום שריפה": הצום האחר של טבת

את צומות החורבן אנו מכירים מתוך נבואת נחמה שבספר זכריה. בזמן שעם ישראל יושב בגלות בבל, נשאל הנביא האם הצומות שנהגו עד אז ימשיכו להתקיים. בתשובתו מזכיר זכריה ארבעה ימי…

להמשך קריאה"יום שמועה כיום שריפה": הצום האחר של טבת

פרשת ויחי: אמת ושלום

אנחנו ברגעי פרידה מספר בראשית, רגעי הפיכת המשפחה לעם. על סף פרידה מן הפגיעה, ואולי אף מן  הטראומה האישית של יוסף, ומעט לפני הכניסה אל הפגיעה – ואולי נכון יותר…

להמשך קריאהפרשת ויחי: אמת ושלום

פרשת ויגש: לגשת – שלוש דרכים לקרבה

המילה "ויגש" פותחת את אחת הסצנות הדרמטיות בתורה: רגע שיא בתוך ההתרחשות המתוחה בין יהודה והאחים בכלל לבין יוסף, רגע שבו גורל המשפחה כולה תלוי במילים ובמעשה של אדם אחד.…

להמשך קריאהפרשת ויגש: לגשת – שלוש דרכים לקרבה

פרשת מקץ: איך יוצאים מבור? 

פרשת מקץ מלמדת שלחלומות כוח גדול – לנפילה או לתקומה, לחיים או למוות, להרס או לבנייה, למלחמה או לשלום. משמעות הדבר, שהאופן שבו אנו כבני אדם מקדמים חלום - מתוך…

להמשך קריאהפרשת מקץ: איך יוצאים מבור? 

חנוכה: נס הביתיות ופריצתו החוצה

אחד ההבדלים בין נרות חנוכה לבין ה"נרות האחרים" בחיינו הדתיים - נרות שבת - הוא מקום ההדלקה שלהם: בעוד שנרות השבת מודלקים בתוך הבית, ברשות היחיד, נרות החנוכה אמורים להידלק…

להמשך קריאהחנוכה: נס הביתיות ופריצתו החוצה

פרשת וישב – דיוקן האב כחזון עתידי

סיפורו של יוסף מלא בעליות ומורדות קיצוניים: הוא הבן האהוב ואז נמכר כעבד שנוא ותלוש, הוא בבית הסוהר ואז הופך יועץ לפרעה. אחד מן הרגעים בהם יוסף עובר מהפך דרמטי…

להמשך קריאהפרשת וישב – דיוקן האב כחזון עתידי

פרשת וישלח: מיעקב לישראל וחזרה

יעקב מפחד מעשיו אחיו ומן המפגש עמו: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב:ח). הוא נוקט צעדים רבים ומגוונים על מנת להימנע ממפגש אלים בעל סיכונים גבוהים. בד בבד מתווסף…

להמשך קריאהפרשת וישלח: מיעקב לישראל וחזרה

פרשת ויצא: ברית פרידה

לאורך פרשת ויצא, כמעט מרגע מפגשם הראשון, נמצאים לבן ויעקב בריב. אני מבקשת להתמקד ברגע נדיר של מפגש, אם כי מפגש סבוך, בו הפסוקים מתארים רצון לגשר: "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה…

להמשך קריאהפרשת ויצא: ברית פרידה

פרשת תולדות: "שני" מלשון שנאה או שוויון?

הפרשה שלנו היא הזדמנות לפגוש תופעה אנושית טיפוסית: ריבוי, ולתהות אודות השלכותיה. באופן נקודתי נשאל: איך חיים יעקב, עשו וצאצאיהם אחד עם השני, כ'שניים' מרחם? "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן…

להמשך קריאהפרשת תולדות: "שני" מלשון שנאה או שוויון?

פרשת חיי שרה: ברכתו של אברהם וברכתה של רבקה

בפרשתנו מקבלת רבקה ברכה מבני ביתה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (בראשית כד:ס). רש"י מסביר: "אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה וְהַרְבָּה…

להמשך קריאהפרשת חיי שרה: ברכתו של אברהם וברכתה של רבקה

פרשת וירא: צדיק עם רשע

צדיק עם רשע בפרשתנו אברהם מתווכח עם הקב"ה על ההחלטה להפוך ולהרוס מן היסוד את סדום. מהן טענותיו של אברהם אבינו בנסותו למנוע את הריסתה המוחלטת של העיר? על כך…

להמשך קריאהפרשת וירא: צדיק עם רשע

פרשת לך לך: הליכה, מסורת, חידוש

פרשת בראשית הציעה התבוננות ברגע ראשון של יחסים בין אישיים, ופרשת נח זימנה עיון ביחסים שבין פרט לחברה. פרשת לך לך צועדת עוד צעד בהתפתחות האנושית, ופותחת צוהר לקולה של…

להמשך קריאהפרשת לך לך: הליכה, מסורת, חידוש

פרשת נח: להיות איש צדיק תמים בדור מלא חָמָס

פרשת נח מזמנת עיון מהותי ביחסים שבין החברה לפרט. פתיחת הפרשה מציבה שאלה בדבר התפקיד שלנו כשאנחנו חיים בחברה רעה. כיצד עלינו להתנהל כשמסביב המערכות מושחתות, המנהיגים לא מונחים על…

להמשך קריאהפרשת נח: להיות איש צדיק תמים בדור מלא חָמָס

פרשת בראשית: אדם, אחר, אחריות

א. פתיחה  שני ילדים רבים במגרש המשחקים. הם נקראים לחדר המנהלת ונכנסים אחד אחרי השני לשיחה איתה. כשהמנהלת שואלת מה קרה עונה כל ילד בתורו: הכל התחיל כשהוא החזיר לי. …

להמשך קריאהפרשת בראשית: אדם, אחר, אחריות

תקוות חוט השני | דבר תורה לימים הנוראים

הימים הנוראים הם תקופה של התחדשות ותקווה, המבוססת על האמונה ביכולתנו להשתנות ולהתעלות. ליבה של התשובה, כפי שמורה לנו המסורת, טמונה בהבנה שאנו, משפחותינו, קהילותינו, עמנו והעולם כולו נושאים בתוכנו פוטנציאל עצום לשינוי לטובה.

להמשך קריאהתקוות חוט השני | דבר תורה לימים הנוראים

על כוחה של ליטראליות | דבר תורה לימים הנוראים

לצד השימוש הנרחב במטאפורות ודימויים בשפת התפילה, ישנם קטעים בהם המשמעות המילולית והפשוטה של המילים, מקבלת מקום מיוחד. קטעים אלו אינם רק תיאורים מדויקים, אלא גם הזמנות עמוקות להרהר במשמעות החיים והמוות, בחיבור שלנו לאלוהים ולקהילה

להמשך קריאהעל כוחה של ליטראליות | דבר תורה לימים הנוראים

מפרטיקולריות לאוניברסליות: כוחה של המלכויות בזמן משבר | דבר תורה לימים הנוראים

תפילת המלכויות, אבן יסוד בליטורגיה של ראש השנה, היא גשר בין זהות יהודית פרטיקולרית לשאיפות אוניברסליות. התמקדות התפילה בשלטון האלוהי יכולה להעניק נחמה, תקווה ודרך לפעולה לנוכח סבל קולקטיבי.

להמשך קריאהמפרטיקולריות לאוניברסליות: כוחה של המלכויות בזמן משבר | דבר תורה לימים הנוראים

בין תיקון פנימי לתיקון חיצוני בעבודת יום הכיפורים | דבר תורה לימים הנוראים

ביום הכיפורים השנה, לאחר תקופה קשה של מלחמה, עלינו לזכור כי יש מקום לשחרר את הכאב והסבל, אך גם להיכנס פנימה אל הקודש, שם נמצא הריפוי והתיקון.

להמשך קריאהבין תיקון פנימי לתיקון חיצוני בעבודת יום הכיפורים | דבר תורה לימים הנוראים

זכרון תרועה: על הדים שונים של קול השופר | דבר תורה לימים הנוראים

קול השופר מייצג מגוון של רגשות ומשמעויות: בכי על חטאים, שבר לאומי, תקווה להמלכת ה' ושמחה על גאולה עתידית. השנה, קול השופר מתמזג עם החוויות והזיכרונות של התקופה, ומשמש כסמל הן לשבר והן לתקווה לעתיד מתוקן ולגאולה.

להמשך קריאהזכרון תרועה: על הדים שונים של קול השופר | דבר תורה לימים הנוראים

'עת ספוד ועת רקוד': מחשבות והצעות מעשיות לקראת שמחת תורה תשפ”ה

'עת ספוד ועת רקוד': מחשבות והצעות מעשיות לקראת שמחת תורה תשפ”ה חוברת דיגיטלית להורדה

להמשך קריאה'עת ספוד ועת רקוד': מחשבות והצעות מעשיות לקראת שמחת תורה תשפ”ה

הלל ביום העצמאות – וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה … הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?!

שי בנימין, בתו של החטוף רון בנימין, ישבה בכניסה להר הרצל היום (חמישי, א' אייר) עם נוזל אדום על גופה למחות על קיום טקס המשואות הרגיל של יום העצמאות. "זה…

להמשך קריאההלל ביום העצמאות – וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה … הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה'?!

פרשת תצווה – לימוד עם ר' אלעזר סיימון

לימוד לפרשת תצווה התשפ"ד ר' אלעזר סיימון בפרשת השבוע שלנו ה' מצווה את משה על מינויו ומשיחתו של אהרון לכהן גדול. לאחר פירוט בגדי הכהונה שמשה נדרש להכין, עוברת התורה…

להמשך קריאהפרשת תצווה – לימוד עם ר' אלעזר סיימון

דרשה ליום העצמאות ה75 למדינת ישראל

אני חיה במדינת ישראל. מתרגשת עד דמעות בימי הבחירות, גאה לבנות עמותה שמקבלת ממדינת ישראל 'אישור ניהול תקין' כל שנה, ואני עסוקה לא מעט במשמעות של היות רוב במרחב מדיני…

להמשך קריאהדרשה ליום העצמאות ה75 למדינת ישראל

על ארץ מוותרים רק בלב? על מהות הזיקה בין עם ישראל לארצו

במכון הדר ישראל אנו מקיימים מדי שנה סמינר חורף, זהו סמינר בו אנו מפגישים לימוד תורני עם שאלה של חיי השעה, פעמים רבות שאלה חיה ובוערת במרחב הציבורי/הפוליטי הישראלי. השנה…

להמשך קריאהעל ארץ מוותרים רק בלב? על מהות הזיקה בין עם ישראל לארצו

מדריך הכשרת כלים והכשרה לפסח

המדריך שלהלן עוסק בהכשרת כלים, כולל הכשרת הכלים לפסח, ובהכנת הבית לפסח. אפשר להיעזר בו על מנת להכשיר כלי שנטרף מסיבה כלשהי, על מנת להכשיר מטבח שאיננו בוודאות כשר, וגם…

להמשך קריאהמדריך הכשרת כלים והכשרה לפסח

למי שייך בית הכנסת?

שלושה ערכים עומדים בבסיס מרחב הקהילות במכון הדר: קהילה, מחויבות להלכה, ושאיפה לשיוויון. קהילה היא מרחב בו יש הזדמנות לחיות חיים יהודיים מחוייבים הלכתיים במלואם, במלא עשרם, רחבם ועמקם. מחויבות…

להמשך קריאהלמי שייך בית הכנסת?

'אלי אלי למה עזבתני' – דרשות ומחשבות לתענית אסתר

מסכת מגילה דף יג עמוד ב מופיעה דרשה קשה לקריאה, המתארת את חייה של אסתר בארמון המלך:  'כאשר היתה באמנה אתו' - אמר רבה בר לימא (משמיה דרב:) שהיתה עומדת…

להמשך קריאה'אלי אלי למה עזבתני' – דרשות ומחשבות לתענית אסתר

שמיטה – הרהורים ורעיונות למשמעותה: על הקשר והחיבורים בין שנת השמיטה והגיל הרך

"משהו דרמטי ביותר התרחש בחצר שלנו בימים האחרונים" תיארה אחת משכנותי בסמוך לראש השנה, היא הייתה מוקפת בילדיה, והמשיכה: "איבדנו בעלות על הפירות והירקות שצומחים בחצר", הנהנתי ברצינות מנסה להבין…

להמשך קריאהשמיטה – הרהורים ורעיונות למשמעותה: על הקשר והחיבורים בין שנת השמיטה והגיל הרך

פרשת כי תצא: עוולת העגונות – איך נחטפה הלכה חיובית והפכה כלי לדיכוי

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת כי תצא כוללת 74 מתוך 613 המצוות בתורה,[1] ביניהן הציוויים להתקין מעקה לגג למניעת נפילה;[2] להעניק מקלט לנזקקים; לא להסגיר עבד לאדוניו;…

להמשך קריאהפרשת כי תצא: עוולת העגונות – איך נחטפה הלכה חיובית והפכה כלי לדיכוי

פרשת שופטים: צדק צדק תרדוף

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר בפרשתנו בני ישראל מצווים למנות שופטים שישפטו את העם משפט צדק, עפ"י העיקרון המנחה "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז, 20). הציטוט היה לאחד…

להמשך קריאהפרשת שופטים: צדק צדק תרדוף

מ'ויראו מגשת' אל 'וישובו אליו': דבר תורה לכבוד חודש הגאווה

א.        כי קרן עור פניו דמיינו לעצמכם את המתח וההתרגשות שחשו בני ישראל בעומדם למרגלות הר סיני. אני רוצה לכוון אותנו להתרגשות הזו בפעם השנייה שהיא גואה. משה כבר עלה…

להמשך קריאהמ'ויראו מגשת' אל 'וישובו אליו': דבר תורה לכבוד חודש הגאווה
Read more about the article פרשת בהר בחוקותי: החזון האוטופי של היהדות לשוויון אוניברסלי
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

פרשת בהר בחוקותי: החזון האוטופי של היהדות לשוויון אוניברסלי

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   חרף קריאתם הנרגשת של נביאי ישראל לכונן צדק חברתי ולחדול מניצול של החלשים, היהדות המסורתית בישראל ובארה"ב בנות ימינו מזוהה בעיקר עם…

להמשך קריאהפרשת בהר בחוקותי: החזון האוטופי של היהדות לשוויון אוניברסלי

דורשין לקראת הפסח – שבוע רביעי

תהל לאו (אלול תשע"ט) משתפת בשיר לקראת הפסח: צער הלילה / דליה רביקוביץ הַדֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ רְחוֹקָה, וְיֵשׁ סַהַר כִּבְדִיל מְרֻקָּע, וְאֵין מִי שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין זָהָב וּבֵין בְּדִיל הַשָּׁקוּל בִּפְרוּטָה מְחוּקָה.…

להמשך קריאהדורשין לקראת הפסח – שבוע רביעי

דורשין לקראת הפסח – שבוע שלישי

שי פורסטנברג (קיץ 16׳) משתף בשיר לקראת הפסח: כוס רביעית / שבא סלהוב אֶרֶץ עֲיֵפָה כּוֹכַב כְּאֵב מֻכֶּה מַשְׁחִיר שִׁירָה: כְּלוּם לֹא שַׁיָּךְ לָנוּ כְּלוּם טוֹב אֲרוּחַת יָרָק מֵאֲרוּחַת מְלָכִים…

להמשך קריאהדורשין לקראת הפסח – שבוע שלישי

דורשין לקראת הפסח – שבוע שני

יותם וילק (אלול תש״ף) משתף בשיר לקראת הפסח: מצרי חולות / אריה סיון  מֹשֶׁה הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנוֹ בַּחוֹל. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ חוֹלוֹת כָּאֵלֶּה מְכַסֵּי מִצְרִים מֻכִּים. אֲבָל עוֹף־הַשָּׁמַיִם, כְּדַרְכּוֹ, נָבַר,…

להמשך קריאהדורשין לקראת הפסח – שבוע שני

לא תשכח – כשלא ניתן לשמוע פרשת זכור

קריאת פרשת זכור בשבת שלפני פורים היא אחת מקריאות התורה היחידות אשר פוסקים סבורים כי חיובה מן התורה. השנה שבת זכור תתקיים בצל מגפת קורונה וההגבלות ההכרחיות לצורך מיתון המגפה…

להמשך קריאהלא תשכח – כשלא ניתן לשמוע פרשת זכור

דמי חנוכה | נר שביעי

https://open.spotify.com/episode/7MnMUStmDU2tjLNWti0naO   ד"ר רננה רביצקי-פילזר, חברת עמותה של הדר ומנהלת חינוכית במרכז לזהות יהודית ישראלית במכון הרטמן, משתפת בטקסט שבחרה: שנדע לזהות ולהעריך את הניסים שסביבנו גם במבט מקרוב ושנשכיל…

להמשך קריאהדמי חנוכה | נר שביעי

דמי חנוכה | נר שישי

https://open.spotify.com/episode/73tMzlrkptPYKyHhncZ3Kl   אָמַר רַבִּי יוֹסִי: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: "וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה" (דברים כח, כט)  וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ לָעִוֵּר בֵּין אֲפִילָה לָאוֹר?…

להמשך קריאהדמי חנוכה | נר שישי

דמי חנוכה | נר חמישי

https://open.spotify.com/episode/7FcUTp0DNsfmdQqdQtbtdA   האורות הרכרכים מוריס רוזנפלד תרגום: קדיש יהודה (לייב) סילמן   הָאוֹרוֹת הָרַכְרַכִּים מְסַפְּרִים בַּמַּחְשַׁכִּים מַעֲשִׂיּוֹת מִכְּבָר עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מִלְחָמוֹת וּתְשׁוּעוֹת מֵאוֹיֵב וָצַר.   עֵת אַתֶּם מְהַבְהֲבִים קוּרֵי…

להמשך קריאהדמי חנוכה | נר חמישי

דמי חנוכה | נר שלישי

https://open.spotify.com/episode/5iVnlU6n2Bh4mriMKZCs7x   אור צח ופשוט / ר' אברהם יצחק ענתבי   אוֹר צַח וּפָשׁוּט עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת מִי יַשְׁמִיעַ כָּל…

להמשך קריאהדמי חנוכה | נר שלישי

"לא תשא את שם ה'" – מתי מותר לשאת את שם ה'?

שבועות, חג מתן תורה, מזמין אותנו לחזור ולעיין בעשרת הדיברות. שלושת הדיברות הראשונים עוסקים במובהק בממד שבין אדם למקום, אך האם ניתן לתרגמם גם למציאות של בין אדם לחברו? ייתכן…

להמשך קריאה"לא תשא את שם ה'" – מתי מותר לשאת את שם ה'?