תהל לאו (אלול תשע”ט) משתפת בשיר לקראת הפסח:

צער הלילה / דליה רביקוביץ

הַדֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ רְחוֹקָה,
וְיֵשׁ סַהַר כִּבְדִיל מְרֻקָּע,
וְאֵין מִי שֶׁיַּבְדִּיל
בֵּין זָהָב וּבֵין בְּדִיל
הַשָּׁקוּל בִּפְרוּטָה מְחוּקָה.

וְשָׁטִים בַּשָּׁמַים עָבִים מַהְבִּילִים
וְקָמִים בֶּעֱנוּתָם גַּגּוֹת וּמִגְדָּלִים,
וְעוֹלָה לִפְנֵיהֶם יִלְלַת שׁוּעָלִים
שֶׁרוֹעֵד גֵּוָם בִּמְשׂוּכַת הַגָּדֵר.

רוֹחֲשִׁים בִּמְקוֹמָם כּוֹכָבים וּמַזָּלוֹת,
וְהַלַּיְלָה נוֹפֵל אֶל יָם הַלֵּילוֹת,
וְהָאוֹר מְרַקֵּד כְּרַגְלֵי אַיָּלוֹת
וְזוֹלֵף כְּמַבּוּעַ מֵגִיחַ מִקִּיר.

וְהַגַּל דּוֹרֵס אֶת בִּטְנָן שֶׁל הָאַדְווֹת;
וְהַמַּיִם נוֹקְבִים אֶת אֵימַת הַמְּצוּלָה;
וְעוֹמְדוֹת אֲלֻמּוֹת הַשָּׂדֶה וְנִצָּבוֹת
וְנוֹתְנִים הַקָּנִים אֶת קוֹלָם בְּמַקְהֵלָה:

שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי
כִּי ה’ גָּמַל עָלָיְכִי.

הַדֶּרֶךְ כָּל־כָךְ רְחוֹקָה
וְיֵשׁ סַהַר כִּבְדִיל מְרֻקָּע
וְיֵשׁ מֵעָלָיו
אוֹר לָבָן מֵחָלָב
וְשׁוֹטֵף כִּישׁוּעָה עֲמֻקָּה.