הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש השמיני של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-23/12/21.

הקלטה מהשיעור במפגש השביעי של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-16/12/21.

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש השישי של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-9/12/21.

הקלטה ודף מקורות מערב ‘הדליקו נר, שתו יין’ בשיתוף עם משיב הרוח. השתתפו בערב: ר’ אביטל הוכשטיין, ר’ נדב ברגר, ד”ר יהושבע סמט-שיינברג; והמשוררים –

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש החמישי של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-2/12/21.

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש הרביעי של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-25/11/21.

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש השלישי של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-18/11/21.

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש השני של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-11/11/21.

הקלטה מהפתיחה ומהשיעור במפגש הראשון של ‘גמרא בעיון’ תשפ”ב, ב-4/11/21.

הפסיפס המדובר בשיעור – ‘פסיפס הפילים’ מרצפת בית הכנסת העתיק בחוקוק (מאה 5 לספירה בערך). ניתן לצפות בתמונת הפסיפס בקישור כאן (עמוד 9).    

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר רובנו סבורים שהתפקיד המשמעותי והחשוב ביותר של הנביא הוא לשמש שליח ודובר של אלוהים.[1] פרשתנו, יחד עם מעמד

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   פרשת בהעלותך כוללת את אחד הסמלים הקלאסיים של הדת היהודית – המנורה. המנורה היא סמל שהגיע מתרבות

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת נשא מכילה הוראות לכהנים ואת תוכן הברכה שנשאו מדי יום בבית המקדש. הנוהג השתמר גם בימינו, ובבית

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר ספר במדבר הוא הרביעי מחמישה חומשי תורה והוא מגולל את מסע הנדודים של עם ישראל במדבר על פני

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר תמונה בחסות – ארכיון מצפה הילה Mitzpeh Hilla Archive   בספר ברית דמשק המיוחס לקהילה יהודית שחייתה באיזור

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת השבוע הכפולה מכילה את המקבץ המקראי הגדול ביותר של הלכות טהרה וטומאה. טומאה ריטואלית משמעותה איסור על

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   היום השביעי של פסח, “מקרא קודש”, יחול השנה בשבת ולפיכך הקריאה בפרשת שמיני נדחית לשבת הבאה. במקומה,

תהל לאו (אלול תשע”ט) משתפת בשיר לקראת הפסח: צער הלילה / דליה רביקוביץ הַדֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ רְחוֹקָה, וְיֵשׁ סַהַר כִּבְדִיל מְרֻקָּע, וְאֵין מִי שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין זָהָב

השנה ערב פסח חל בשבת, והימים שלפני הסדר נעשים קצת מורכבים. להלן מדריך קצר כיצד לנהוג בימים אלה. *שימו לב: בלילה שבין חמישי לשישי מעבירים

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר השבוע נתחיל לקרוא בספר ויקרא, אשר מתמקד ברובו בכהנים ובתורת הקרבנות. בפרשת השבוע אנו לומדים על כללים ומטרות

שי פורסטנברג (קיץ 16׳) משתף בשיר לקראת הפסח: כוס רביעית / שבא סלהוב אֶרֶץ עֲיֵפָה כּוֹכַב כְּאֵב מֻכֶּה מַשְׁחִיר שִׁירָה: כְּלוּם לֹא שַׁיָּךְ לָנוּ כְּלוּם

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת השבוע הכפולה סוגרת את החלק בספר שמות העוסק במשכן. הפרשה מתארת בפרוטרוט את ההוראות ליצירת כלי המשכן,

יותם וילק (אלול תש״ף) משתף בשיר לקראת הפסח: מצרי חולות / אריה סיון  מֹשֶׁה הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנוֹ בַּחוֹל. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ חוֹלוֹת כָּאֵלֶּה מְכַסֵּי מִצְרִים

בירושלים מגילה נקראת בט”ו באדר, כדין כרכים המוקפים חומה (משנה מגילה א, א). בשנים בהן ט”ו באדר חל בשבת – מצוות חג הפורים נפרסות על

את העקרון “אחרי רבים להטות”, חז”ל לומדים מפרשתנו, פרשת משפטים. הר׳ אביטל הוכשטיין מזהה שחז”ל השמיטו מילה מאוד חשובה בפסוק. על ידי חיבור בין דברי חז״ל לפשט היא מציעה לנו לבחון מחדש את היחס שלנו לדעת הרוב.

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר אולי התגלית החשובה ביותר בספר בראשית היא ש’סיבת קיום הקוסמוס הנצחי’ [=אלוהים] אוהבת את בני התמותה ה”טריוויאליים” שחיים

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   פרשת ויגש בולטת בפער שבינה לבין ההפטרה המתלווה אליה אשר סותרת למעשה את הסיפור המקראי. אני מאמין

  ד”ר רננה רביצקי-פילזר, חברת עמותה של הדר ומנהלת חינוכית במרכז לזהות יהודית ישראלית במכון הרטמן, משתפת בטקסט שבחרה: שנדע לזהות ולהעריך את הניסים שסביבנו

  אָמַר רַבִּי יוֹסִי: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה: “וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה” (דברים כח, כט)  וְכִי מָה אִכְפַּת לוֹ

  האורות הרכרכים מוריס רוזנפלד תרגום: קדיש יהודה (לייב) סילמן   הָאוֹרוֹת הָרַכְרַכִּים מְסַפְּרִים בַּמַּחְשַׁכִּים מַעֲשִׂיּוֹת מִכְּבָר עַל נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מִלְחָמוֹת וּתְשׁוּעוֹת מֵאוֹיֵב וָצַר.  

  אילת קהת, בוגרת הדר ניו יורק קיץ 2012, מספרת על השיר שבחרה: יותר מהכל, חנוכה עבורי הוא חג שקשור בבית. מכל החגים דווקא זה

  אור צח ופשוט / ר’ אברהם יצחק ענתבי   אוֹר צַח וּפָשׁוּט עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת אֵין אֹמֶר וּדְבָרִים אֵין דּוֹרְשִׁים

בכל יום נעלה כאן מאורות קטנים ובהם פודקאסט הלכה מענייני דיומא, טקסט חנוכה מעורר מחשבה, וניגון מחמם ומאיר

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר לקריאה בשם (או שינוי שם) יש משמעות גדולה מאוד במקרא. השם החדש אינו רק זהות, לעתים קרובות הוא

הוידוי, כפזמון חוזר, מלווה אותנו לאורך כל עיצומו של יום הכיפורים. מערב החג ועד צאתו חוזרים ומתוודים אחת-עשרה פעמים: פעמיים בכל אחת מחמש תפילות היום,

  בעיצומה של מלחמת העולם השניה, מקיים ש״י עגנון תיקון ליל שבועות בבית הכנסת הקטן בשכונת תלפיות. התגלות מרעישה מנחמת אותו. בדור השבר שאחרי גירוש

שבועות, חג מתן תורה, מזמין אותנו לחזור ולעיין בעשרת הדיברות. שלושת הדיברות הראשונים עוסקים במובהק בממד שבין אדם למקום, אך האם ניתן לתרגמם גם למציאות

ימי ספירת העומר הם מן הימים המרגשים ביותר בשנה, ומן הלחוצים שבהם. בביתי, שלושה ילדים ושני מבוגרים מוודאים בקפדנות ונזכרים בכל לילה לסמן יום נוסף. (עד כה

אני לא יודעת אם יד מכוונת שילבה בין לוח השנה התורני, המקראי, לזה המודרני, אך נדמה שיש משמעות רבה לקיומו של יום העצמאות בסמיכות לפסח,

למרות שישנן דרכים רבות לספר את סיפור יציאת מצרים, אנו נוהגים ללכת במסלול מסוים, שתחילתו במה שאירע אי אז, וסופו במקום בו אנחנו נמצאים כיום.

“אנחנו לא בני חורין השנה” אמרה מורתי האהובה והחכמה, פרופ’ אליס שלוי, בלב כבד. מילות שיר הילדים “עבדים היינו, היינו – עתה בני חורין, בני

בדרך אל שבת בודדה: מבלי תפילה בציבור ומבלי קריאת התורה – מחשבות והצעות. במדבר בלי מים כאב גדול כרוך בשבת בה תבוטל קריאת התורה. פעם

על הסיפורים השונים בהגדה של פסח

על שאלות ותשובות בליל הסדר

לסיפורים עם סוף טוב יש גם אמצע, איך מספרים אותו?

שתי גישות לביעור חמץ