ספר במדבר מסתיים בחזרה של פרשייה אותה פגשנו לראשונה לפני שבוע: פרשיית נחלתו של צלפחד. הפרשייה מופיעה תחילה בפרק כז ופעם נוספת בפרק לו, ושני

בשלוש השנים האחרונות עלו בשיח הישראלי שלל כינויים למציאות של מלחמה: מלחמת מצווה, מלחמת קיום, מלחמת קוממיות, מלחמת רשות, ועוד. בבסיסו של כל מושג התנהלות

הטרגדיות שאנו זוכרים בי"ז בתמוז אינן כולן מאותו סוג. חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז… נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס

משליו של בלעם עשירים, גדושים וסתומים. אחד מהם הובלט באופן מיוחד לאחרונה, ביוני 2025, כאשר המלחמה עם איראן קבלה מן המשל את שמה: "עָם כְּלָבִיא"

פרשת השבוע מתמקדת במחלוקת ההנהגתית והדתית המתגלעת בין קרח ועדתו לבין משה ואהרן. לכאורה,  הפרשה מכריעה לצד אחד – צדם של משה ואהרן, נגד תביעתו

פרשת שלח מציבה בפנינו שאלה נוקבת שפוגשת אותנו מדי פעם במהלך חיינו באופן אישי: איך להחזיק בדעת מיעוט? איך נהיה חלק מעדתם של יהושע וכלב,

הפרשה שלנו, פרשת בהעלותך, חוזרת אל פסח, הפעם בשנה השנייה ליציאת מצרים, ומציגה את האופנים שבהם שמירת מצוות היא למעשה פרויקט קהילתי:  וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה

לפי פירוש רש"י, המאפיין של עם ישראל בשעת קבלת התורה הוא אחדות גמורה. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט:ב) רש"י: "כאיש אחד בלב אחד"

עריכה: מוטי פוגל וצוות מכון הדר "וישמע את הקול מִדבר אליו" בסוף פרשת נשא, ממש בפסוקה האחרון של הפרשה, מתואר איך היו הקב"ה ומשה מתקשרים

"וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" (במדבר א:א). פסוק זה פותח את ספר במדבר ואת

המציאות איננה גזירת גורל, אלא תוצאה של בחירות אנושיות ושל התנהלותם של בני האדם. זו האמירה הברורה והחוזרת של פרשת בחוקותי החותמת את ספר ויקרא

לפי מסורת מדרשית עתיקה, ספירת העומר – שיכולה על פניו להתפרש בפשט כספירה קלנדרית לצורך קביעת מועד חג השבועות – מבטאת את ציפייתם של בני

בפרשת אמור אנו פוגשים את סיפורו של המקלל: וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי׃ וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר להתקרב זה עניין קשה, לעיתים מסוכן. להתקרב זה עניין נפלא – לעיתים מפרה ומרחיב חיים. האפשרות להחמצה קרובה – ועם

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה: אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. (תהלים קכ"ז:א) בני אדם אינם יכולים באמת לבנות לבדם. מה שאדם בונה לבדו,

פרק יב בספר ויקרא עוסק בקרבן היולדת. הוא פותח במילים: וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה … בְּכָל־קֹדֶשׁ לֹא־תִגָּע

כשחושבים על השואה, אפשר רק לשתוק. אנו משותקים מבחינה רגשית, מוסרית ותיאולוגית. לעיתים נדמה שאינספור המוזיאונים והאנדרטאות, הטקסים והמסעות, השירים והתפילות, אינם אלא ניסיון נואש

פרשת שמיני קצרה ודרמטית. מתואר בה היום האחרון של חנוכת המשכן, היום בו מתים נדב ואביהו. הקורא את הפרשה פוגש תיאור קצר: "וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב

דמות בלתי צפויה מסתתרת בשולי סיפור יציאת מצרים: כלב.  הכלב הזה מופיע בפנייתו האחרונה של משה לפרעה, המבשרת על מכת בכורות העומדת להתרחש: שמות יא:ד-ז

מדרש ויקרא רבה מציע דרשה ארוכה על קורבן השלמים המבוססת על הקרבה הלשונית, ואולי גם המהותית, בין ״שלמים״, ״שלמות״ ו״שלום״. תוך שימוש הן בפרטי הקורבן

פרשת ויקרא – כשמה, נפתחת בקריאה: "וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א:א).  מדוע פותח ה' בקריאה? ומה טיבה והקשרה של קריאה

פרשת כי תשא – על הנהגה היעדרותו של מנהיג יוצרת חלל, וחלל זה מזמין שאלה: איזה סוג הנהגה אנחנו מחפשים? בתחילת פרשת כי תשא משה

האם אלוהים ישן? מנקודת מבט תיאולוגית, המאפיין הבולט ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של אלוהים. שמו של אלוהים אינו מופיע כלל במגילה, אשר –

במרכז פרשות תרומה ותצווה עומדים המשכן, כליו ובגדי הכהנים המשרתים בו. פרשות אלו מלמדות אותנו על מפגש עם הזולת, ומזמינות אותנו לנסות לקיים קשרים גם

פרשות ויקהל-פקודי מתארות את ישום הבנייה שתיכנונה תואר ברובו בפרשות תרומה ותצווה: הן מפרטות את עשיית המשכן (יריעות, קרשים, פרוכות, מכסים וחצר), את רשימת הכלים

להיות בקשר זו הזדמנות ואתגר. מערכות יחסים עם הזולת יכולות להיות מרחיבות חיים ולשם כך צריך לבנות אותן בעדינות, בכוונה, בשכל ובלב. ‏פרשות תרומה, תצווה,

פרשתנו, פרשת משפטים, שמה זרקור על האדם ואחריותו למנוחתם של אחרים בשבת. הפסוק פותח ופונה בגוף שני אל האדם העושה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר בפתיחה לפרשת יתרו, התורה מתארת מפגש נוגע ללב בין יתרו למשה, בו משה מספר לחותנו את קורותיו. תוך עיון בפרטים,

הפסוקים מתארים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז:ח). מניין בא עמלק? מהו ההקשר שמתוכו מתחילה המלחמה?   פשוט בא "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם…" (שם). בכתוב

בתיאור יציאת מצרים שזורות שתי תמונות שונות, לכאורה תמונות מתנגשות, של בני ישראל: מצד אחד, עם עבדים מעונה, שנגאל משעבוד גוף ונפש; מצד שני, קבוצה

פרעה הצליח – הוא הביא את בני ישראל למצב של עבדות. פתיחת פרשת וארא מתמקדת בהשלכה חשובה שישנה למציאות של עבדות. מדובר בהשלכה שכדאי לשים

  עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר הידרדרות היחסים בין מצרים לבני ישראל בפרשת שמות מהירה. אילו ערכים, רגשות ותפיסות מאפשרים לה לקרות ואלו יכולים היו

את צומות החורבן אנו מכירים מתוך נבואת נחמה שבספר זכריה. בזמן שעם ישראל יושב בגלות בבל, נשאל הנביא האם הצומות שנהגו עד אז ימשיכו להתקיים.

אנחנו ברגעי פרידה מספר בראשית, רגעי הפיכת המשפחה לעם. על סף פרידה מן הפגיעה, ואולי אף מן  הטראומה האישית של יוסף, ומעט לפני הכניסה אל

המילה "ויגש" פותחת את אחת הסצנות הדרמטיות בתורה: רגע שיא בתוך ההתרחשות המתוחה בין יהודה והאחים בכלל לבין יוסף, רגע שבו גורל המשפחה כולה תלוי

פרשת מקץ מלמדת שלחלומות כוח גדול – לנפילה או לתקומה, לחיים או למוות, להרס או לבנייה, למלחמה או לשלום. משמעות הדבר, שהאופן שבו אנו כבני

אחד ההבדלים בין נרות חנוכה לבין ה"נרות האחרים" בחיינו הדתיים – נרות שבת – הוא מקום ההדלקה שלהם: בעוד שנרות השבת מודלקים בתוך הבית, ברשות

סיפורו של יוסף מלא בעליות ומורדות קיצוניים: הוא הבן האהוב ואז נמכר כעבד שנוא ותלוש, הוא בבית הסוהר ואז הופך יועץ לפרעה. אחד מן הרגעים

יעקב מפחד מעשיו אחיו ומן המפגש עמו: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב:ח). הוא נוקט צעדים רבים ומגוונים על מנת להימנע ממפגש אלים בעל

לאורך פרשת ויצא, כמעט מרגע מפגשם הראשון, נמצאים לבן ויעקב בריב. אני מבקשת להתמקד ברגע נדיר של מפגש, אם כי מפגש סבוך, בו הפסוקים מתארים

הפרשה שלנו היא הזדמנות לפגוש תופעה אנושית טיפוסית: ריבוי, ולתהות אודות השלכותיה. באופן נקודתי נשאל: איך חיים יעקב, עשו וצאצאיהם אחד עם השני, כ'שניים' מרחם?

בפרשתנו מקבלת רבקה ברכה מבני ביתה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (בראשית כד:ס). רש"י מסביר: "אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה

צדיק עם רשע בפרשתנו אברהם מתווכח עם הקב"ה על ההחלטה להפוך ולהרוס מן היסוד את סדום. מהן טענותיו של אברהם אבינו בנסותו למנוע את הריסתה

פרשת בראשית הציעה התבוננות ברגע ראשון של יחסים בין אישיים, ופרשת נח זימנה עיון ביחסים שבין פרט לחברה. פרשת לך לך צועדת עוד צעד בהתפתחות

פרשת נח מזמנת עיון מהותי ביחסים שבין החברה לפרט. פתיחת הפרשה מציבה שאלה בדבר התפקיד שלנו כשאנחנו חיים בחברה רעה. כיצד עלינו להתנהל כשמסביב המערכות

א. פתיחה  שני ילדים רבים במגרש המשחקים. הם נקראים לחדר המנהלת ונכנסים אחד אחרי השני לשיחה איתה. כשהמנהלת שואלת מה קרה עונה כל ילד בתורו:

פסח בטהרה: הכנה מעשית ורוחנית לחג החירות תשפ"ה
חוברת דיגיטלית להורדה

מאת ר׳ ד"ר אביטל הוכשטיין

מאת ר׳ ד"ר אביטל הוכשטיין

דבר תורה מאת ר׳ ד"ר ג׳ייסון רוגוף

דבר תורה לחנוכה מאת הר' אביטל הוכשטיין

אתיקה מינית: קול וכבוד – דבר תורה לפרשת וישלח מאת הר' אביבה ריצ'מן

הימים הנוראים הם תקופה של התחדשות ותקווה, המבוססת על האמונה ביכולתנו להשתנות ולהתעלות. ליבה של התשובה, כפי שמורה לנו המסורת, טמונה בהבנה שאנו, משפחותינו, קהילותינו, עמנו והעולם כולו נושאים בתוכנו פוטנציאל עצום לשינוי לטובה.

לצד השימוש הנרחב במטאפורות ודימויים בשפת התפילה, ישנם קטעים בהם המשמעות המילולית והפשוטה של המילים, מקבלת מקום מיוחד. קטעים אלו אינם רק תיאורים מדויקים, אלא גם הזמנות עמוקות להרהר במשמעות החיים והמוות, בחיבור שלנו לאלוהים ולקהילה

תפילת המלכויות, אבן יסוד בליטורגיה של ראש השנה, היא גשר בין זהות יהודית פרטיקולרית לשאיפות אוניברסליות. התמקדות התפילה בשלטון האלוהי יכולה להעניק נחמה, תקווה ודרך לפעולה לנוכח סבל קולקטיבי.

ביום הכיפורים השנה, לאחר תקופה קשה של מלחמה, עלינו לזכור כי יש מקום לשחרר את הכאב והסבל, אך גם להיכנס פנימה אל הקודש, שם נמצא הריפוי והתיקון.

קול השופר מייצג מגוון של רגשות ומשמעויות: בכי על חטאים, שבר לאומי, תקווה להמלכת ה' ושמחה על גאולה עתידית. השנה, קול השופר מתמזג עם החוויות והזיכרונות של התקופה, ומשמש כסמל הן לשבר והן לתקווה לעתיד מתוקן ולגאולה.

'עת ספוד ועת רקוד': מחשבות והצעות מעשיות לקראת שמחת תורה תשפ”ה
חוברת דיגיטלית להורדה

'קולות מן ההר': הצעות ללימוד בחברותא – שבועות תשפ”ד
להורדה

שי בנימין, בתו של החטוף רון בנימין, ישבה בכניסה להר הרצל היום (חמישי, א' אייר) עם נוזל אדום על גופה למחות על קיום טקס המשואות

‘גאולה אריכתא’: מאמרים בתקווה לגאולה – פסח תשפ”ד
להורדה

בין אֵבֶל לציפייה: ספירת העומר כמסע של זיכרון, אבל, ותקווה
מאת הר' ש"י הלד

עבדות וגאולה: מחירות חיצונית לחירות פנימית
מאת הר' נדב ברגר

"לחם עוני": על תסכולים והזדמנויות בליל הסדר
מאת הר' אלעזר סיימון

דבר תורה מאת ר' אביטל הוכשטיין לכבוד יום האישה הבינלאומי

לימוד לפרשת תצווה התשפ"ד ר' אלעזר סיימון בפרשת השבוע שלנו ה' מצווה את משה על מינויו ומשיחתו של אהרון לכהן גדול. לאחר פירוט בגדי הכהונה

מפגש רביעי בסדרת 'אִם־לְעֵת כָּזֹאת': על מעגלים של שייכות – שיעור מקוון עם מור קדישזון

מפגש שלישי בסדרת 'אִם־לְעֵת כָּזֹאת': האם זו העת לדבר על אתיקה? שיעור מקוון עם ר' דניאל אפשטיין

'מעט מן האור': חוברת לימוד לחנוכה תשפ"ד מאת סגל מכון הדר
להורדה

הסיפור של הגר מקביל למצוקת ישראל במצרים, ומדגיש את התפיסה שחמלתו של אלוהים מתקיימת מעבר לגבולות ישראל. מאמר מאת ר' שי הלד >>

'זכרנו לחיים': חוברת מאמרים לימים הנוראים מאת סגל מכון הדר
להורדה

Recording of 'The Priority of Life over Death in Ritual and Ethics', part one of the three part series 'Judaism: The Religion of Life over Death' with R' Yitz Greenberg.

במכון הדר ישראל אנו מקיימים מדי שנה סמינר חורף, זהו סמינר בו אנו מפגישים לימוד תורני עם שאלה של חיי השעה, פעמים רבות שאלה חיה

אני חיה במדינת ישראל. מתרגשת עד דמעות בימי הבחירות, גאה לבנות עמותה שמקבלת ממדינת ישראל 'אישור ניהול תקין' כל שנה, ואני עסוקה לא מעט במשמעות

במכון הדר ישראל אנו מקיימים מדי שנה סמינר חורף, זהו סמינר בו אנו מפגישים לימוד תורני עם שאלה של חיי השעה, פעמים רבות שאלה חיה

הקלטה משיחה בין פרופ’ משה הלברטל לר’ אביטל הוכשטיין על טיבה של קדושת הארץ, הקשר בין ארץ ישראל ומדינת ישראל, וחזונה של התורה עבור כלל הנוכחים בגבולותיה.

הקלטה משיעור שלישי בסדרת "נכרי לבני אמי": משומדים ומקומם בקהילה היהודית עם ד"ר אברהם יוסקוביץ

הקלטה משיעור שני בסדרת "נכרי לבני אמי": משומדים ומקומם בקהילה היהודית עם ד"ר אברהם יוסקוביץ

הקלטה משיעור שלישי בסדרת 'זוג ופרט', עם מרב מזא"ה: "קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך": על היחס בין אהבה וחופש בשיר השירים

הקלטה ודף מקורות משיעור רביעי בסדרת 'זוג ופרט', עם הרבנית שרה סגל-כץ: האל הרווק, השכינה בבדידותה: מודל תיאולוגי של יחידאות

שלושה ערכים עומדים בבסיס מרחב הקהילות במכון הדר: קהילה, מחויבות להלכה, ושאיפה לשיוויון. קהילה היא מרחב בו יש הזדמנות לחיות חיים יהודיים מחוייבים הלכתיים במלואם,

הקלטה ודף מקורות משיעור ראשון בסדרת 'זוג ופרט', עם ד"ר תהילה אליצור: לפיכך נברא אדם יחידי

אסופת מאמרים ודברי תורה לקראת פסח תשפ"ב, מאת סגל מכון הדר.

דבר תורה לקראת פסח מאת הר' ש"י הלד

דבר תורה לקראת פסח מאת הר' נדב ברגר

דבר תורה לקראת פסח מאת הר' ייץ גרינברג

דבר תורה לקראת פסח מאת הר' טלי אדלר

דבר תורה לקראת פסח מאת הר' אביבה ריצ'מן

A recording of the class with R' Shai Held, The Triumph of Creation: What are the Book of Shemot – and the revelation at Sinai

הקלטה מאירוע 'המפתח שאבד: מי מוזמנים לבית המדרש?', שיחה בין הר' ש"י הלד והרבנית דבורה עברון שהתקיימה ב-30/3/22.

הקלטה ודף מקורות משיעור 'פלגש בגבעה: התמודדות עם כתובים מאתגרים' עם הר' ש"י הלד, שהתקיים ב-23/3/22.

מסכת מגילה דף יג עמוד ב מופיעה דרשה קשה לקריאה, המתארת את חייה של אסתר בארמון המלך:  'כאשר היתה באמנה אתו' – אמר רבה בר

דף מקורות והקלטה משיעור שלישי בסדרת 'זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתפיו של אבא': סוגיות תלמודיות על זכרון ומגבלותיו עם ד"ר תהילה אליצור.

דף מקורות והקלטה משיעור שני בסדרת 'זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתפיו של אבא': סוגיות תלמודיות על זכרון ומגבלותיו עם ד"ר תהילה אליצור.

דף מקורות והקלטה משיעור ראשון בסדרת 'זכורני כשאני תינוק ומורכב על כתפיו של אבא': סוגיות תלמודיות על זכרון ומגבלותיו עם ד"ר תהילה אליצור.

דף מקורות והקלטה ממפגש שלישי ואחרון בסדרת 'דרכי נועם: חשיבה הלכתית לאורם של חכמי ספרד והמזרח' עם ר' עידית מבורך שאג.

דף מקורות והקלטה ממפגש שני בסדרת 'דרכי נועם: חשיבה הלכתית לאורם של חכמי ספרד והמזרח' עם ר' עידית מבורך שאג.

דף מקורות והקלטה ממפגש ראשון בסדרת 'דרכי נועם: חשיבה הלכתית לאורם של חכמי ספרד והמזרח' עם ר' עידית מבורך שאג.

"משהו דרמטי ביותר התרחש בחצר שלנו בימים האחרונים" תיארה אחת משכנותי בסמוך לראש השנה, היא הייתה מוקפת בילדיה, והמשיכה: "איבדנו בעלות על הפירות והירקות שצומחים

א.        כי קרן עור פניו דמיינו לעצמכם את המתח וההתרגשות שחשו בני ישראל בעומדם למרגלות הר סיני. אני רוצה לכוון אותנו להתרגשות הזו בפעם השנייה

תהל לאו (אלול תשע"ט) משתפת בשיר לקראת הפסח: צער הלילה / דליה רביקוביץ הַדֶּרֶךְ כָּל־כָּךְ רְחוֹקָה, וְיֵשׁ סַהַר כִּבְדִיל מְרֻקָּע, וְאֵין מִי שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין זָהָב

יותם וילק (אלול תש״ף) משתף בשיר לקראת הפסח: מצרי חולות / אריה סיון  מֹשֶׁה הִכָּה אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנוֹ בַּחוֹל. מַזָּל שֶׁיֵּשׁ חוֹלוֹת כָּאֵלֶּה מְכַסֵּי מִצְרִים

ואמרתם כה לחי / ר' יוסף חיים (הבן איש חי) וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל

על בית זה / ר' יוסף חיים (ה'בן איש חי') עַל בַּיִת זֶה וְיוֹשְׁבֵיהוּ תִּהְיֶה בִּרְכַּת אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ בַּעַל הָאוֹת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת זָכָה וְעָשָׂה נִפְלָאוֹת אַשְׁרֵי

  בעיצומה של מלחמת העולם השניה, מקיים ש״י עגנון תיקון ליל שבועות בבית הכנסת הקטן בשכונת תלפיות. התגלות מרעישה מנחמת אותו. בדור השבר שאחרי גירוש

שבועות, חג מתן תורה, מזמין אותנו לחזור ולעיין בעשרת הדיברות. שלושת הדיברות הראשונים עוסקים במובהק בממד שבין אדם למקום, אך האם ניתן לתרגמם גם למציאות

ימי ספירת העומר הם מן הימים המרגשים ביותר בשנה, ומן הלחוצים שבהם. בביתי, שלושה ילדים ושני מבוגרים מוודאים בקפדנות ונזכרים בכל לילה לסמן יום נוסף. (עד כה

בין אמירה ישירה לאמירה של שיח

מן המדרש אל סיפורי החסידים

מגע מיני מחוץ לנישואין

נפרדות בעולם שוויוני

על שאלות של מגוון במגדר ומיניות

מיניות אלוקית ואנושית

נוגע לא נוגע, מביט אל תוך עיניה, על גבולות, ראיה ואינטימיות

כשיצר פוגש אבלות הוא נשבר או מתגבר?

מגדר, מיניות ומה שביניהם

יחד ולחוד בחיוב במצוות