עריכה: מוטי פוגל וצוות מכון הדר "וישמע את הקול מִדבר אליו" בסוף פרשת נשא, ממש בפסוקה האחרון של הפרשה, מתואר איך היו הקב"ה ומשה מתקשרים

"וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר" (במדבר א:א). פסוק זה פותח את ספר במדבר ואת

המציאות איננה גזירת גורל, אלא תוצאה של בחירות אנושיות ושל התנהלותם של בני האדם. זו האמירה הברורה והחוזרת של פרשת בחוקותי החותמת את ספר ויקרא

בפרשת אמור אנו פוגשים את סיפורו של המקלל: וַיֵּצֵא בֶּן־אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן־אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי׃ וַיִּקֹּב בֶּן־הָאִשָּׁה

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר להתקרב זה עניין קשה, לעיתים מסוכן. להתקרב זה עניין נפלא – לעיתים מפרה ומרחיב חיים. האפשרות להחמצה קרובה – ועם

פרק יב בספר ויקרא עוסק בקרבן היולדת. הוא פותח במילים: וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה … בְּכָל־קֹדֶשׁ לֹא־תִגָּע

פרשת שמיני קצרה ודרמטית. מתואר בה היום האחרון של חנוכת המשכן, היום בו מתים נדב ואביהו. הקורא את הפרשה פוגש תיאור קצר: "וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב

מדרש ויקרא רבה מציע דרשה ארוכה על קורבן השלמים המבוססת על הקרבה הלשונית, ואולי גם המהותית, בין ״שלמים״, ״שלמות״ ו״שלום״. תוך שימוש הן בפרטי הקורבן

פרשת ויקרא – כשמה, נפתחת בקריאה: "וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א:א).  מדוע פותח ה' בקריאה? ומה טיבה והקשרה של קריאה

פרשת כי תשא – על הנהגה היעדרותו של מנהיג יוצרת חלל, וחלל זה מזמין שאלה: איזה סוג הנהגה אנחנו מחפשים? בתחילת פרשת כי תשא משה

במרכז פרשות תרומה ותצווה עומדים המשכן, כליו ובגדי הכהנים המשרתים בו. פרשות אלו מלמדות אותנו על מפגש עם הזולת, ומזמינות אותנו לנסות לקיים קשרים גם

פרשות ויקהל-פקודי מתארות את ישום הבנייה שתיכנונה תואר ברובו בפרשות תרומה ותצווה: הן מפרטות את עשיית המשכן (יריעות, קרשים, פרוכות, מכסים וחצר), את רשימת הכלים

להיות בקשר זו הזדמנות ואתגר. מערכות יחסים עם הזולת יכולות להיות מרחיבות חיים ולשם כך צריך לבנות אותן בעדינות, בכוונה, בשכל ובלב. ‏פרשות תרומה, תצווה,

פרשתנו, פרשת משפטים, שמה זרקור על האדם ואחריותו למנוחתם של אחרים בשבת. הפסוק פותח ופונה בגוף שני אל האדם העושה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם

עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר בפתיחה לפרשת יתרו, התורה מתארת מפגש נוגע ללב בין יתרו למשה, בו משה מספר לחותנו את קורותיו. תוך עיון בפרטים,

הפסוקים מתארים: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז:ח). מניין בא עמלק? מהו ההקשר שמתוכו מתחילה המלחמה?   פשוט בא "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם…" (שם). בכתוב

בתיאור יציאת מצרים שזורות שתי תמונות שונות, לכאורה תמונות מתנגשות, של בני ישראל: מצד אחד, עם עבדים מעונה, שנגאל משעבוד גוף ונפש; מצד שני, קבוצה

פרעה הצליח – הוא הביא את בני ישראל למצב של עבדות. פתיחת פרשת וארא מתמקדת בהשלכה חשובה שישנה למציאות של עבדות. מדובר בהשלכה שכדאי לשים

  עריכה:מוטי פוגל וצוות מכון הדר הידרדרות היחסים בין מצרים לבני ישראל בפרשת שמות מהירה. אילו ערכים, רגשות ותפיסות מאפשרים לה לקרות ואלו יכולים היו

את צומות החורבן אנו מכירים מתוך נבואת נחמה שבספר זכריה. בזמן שעם ישראל יושב בגלות בבל, נשאל הנביא האם הצומות שנהגו עד אז ימשיכו להתקיים.

אנחנו ברגעי פרידה מספר בראשית, רגעי הפיכת המשפחה לעם. על סף פרידה מן הפגיעה, ואולי אף מן  הטראומה האישית של יוסף, ומעט לפני הכניסה אל

המילה "ויגש" פותחת את אחת הסצנות הדרמטיות בתורה: רגע שיא בתוך ההתרחשות המתוחה בין יהודה והאחים בכלל לבין יוסף, רגע שבו גורל המשפחה כולה תלוי

פרשת מקץ מלמדת שלחלומות כוח גדול – לנפילה או לתקומה, לחיים או למוות, להרס או לבנייה, למלחמה או לשלום. משמעות הדבר, שהאופן שבו אנו כבני

סיפורו של יוסף מלא בעליות ומורדות קיצוניים: הוא הבן האהוב ואז נמכר כעבד שנוא ותלוש, הוא בבית הסוהר ואז הופך יועץ לפרעה. אחד מן הרגעים

יעקב מפחד מעשיו אחיו ומן המפגש עמו: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב:ח). הוא נוקט צעדים רבים ומגוונים על מנת להימנע ממפגש אלים בעל

לאורך פרשת ויצא, כמעט מרגע מפגשם הראשון, נמצאים לבן ויעקב בריב. אני מבקשת להתמקד ברגע נדיר של מפגש, אם כי מפגש סבוך, בו הפסוקים מתארים

הפרשה שלנו היא הזדמנות לפגוש תופעה אנושית טיפוסית: ריבוי, ולתהות אודות השלכותיה. באופן נקודתי נשאל: איך חיים יעקב, עשו וצאצאיהם אחד עם השני, כ'שניים' מרחם?

בפרשתנו מקבלת רבקה ברכה מבני ביתה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (בראשית כד:ס). רש"י מסביר: "אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה

צדיק עם רשע בפרשתנו אברהם מתווכח עם הקב"ה על ההחלטה להפוך ולהרוס מן היסוד את סדום. מהן טענותיו של אברהם אבינו בנסותו למנוע את הריסתה

פרשת בראשית הציעה התבוננות ברגע ראשון של יחסים בין אישיים, ופרשת נח זימנה עיון ביחסים שבין פרט לחברה. פרשת לך לך צועדת עוד צעד בהתפתחות

פרשת נח מזמנת עיון מהותי ביחסים שבין החברה לפרט. פתיחת הפרשה מציבה שאלה בדבר התפקיד שלנו כשאנחנו חיים בחברה רעה. כיצד עלינו להתנהל כשמסביב המערכות

א. פתיחה  שני ילדים רבים במגרש המשחקים. הם נקראים לחדר המנהלת ונכנסים אחד אחרי השני לשיחה איתה. כשהמנהלת שואלת מה קרה עונה כל ילד בתורו:

דבר תורה מאת ר׳ ד"ר ג׳ייסון רוגוף

אתיקה מינית: קול וכבוד – דבר תורה לפרשת וישלח מאת הר' אביבה ריצ'מן

פודקאסט על פרשת בשלח עם ר' אביטל הוכשטיין וגב' רחל עזריה

הסיפור של הגר מקביל למצוקת ישראל במצרים, ומדגיש את התפיסה שחמלתו של אלוהים מתקיימת מעבר לגבולות ישראל. מאמר מאת ר' שי הלד >>

A recording of the class with R' Shai Held, The Triumph of Creation: What are the Book of Shemot – and the revelation at Sinai

הקלטה מאירוע 'המפתח שאבד: מי מוזמנים לבית המדרש?', שיחה בין הר' ש"י הלד והרבנית דבורה עברון שהתקיימה ב-30/3/22.

הקלטה ודף מקורות משיעור 'פלגש בגבעה: התמודדות עם כתובים מאתגרים' עם הר' ש"י הלד, שהתקיים ב-23/3/22.

מסכת מגילה דף יג עמוד ב מופיעה דרשה קשה לקריאה, המתארת את חייה של אסתר בארמון המלך:  'כאשר היתה באמנה אתו' – אמר רבה בר

הפסיפס המדובר בשיעור – 'פסיפס הפילים' מרצפת בית הכנסת העתיק בחוקוק (מאה 5 לספירה בערך). ניתן לצפות בתמונת הפסיפס בקישור כאן (עמוד 9).    

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here לצפייה בכל דברי התורה של הר' יץ גרינברג לשנת תשפ"א, לחצו כאן הקונפליקט המרכזי בתורה הוא בין עבודת ה'

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here פרשתנו כוללת תיאור נשגב של אלוהים, שהגמרא מחשיבה לפאר היצירה המונה את תכונות האל. "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here בפרשתנו ממשיך משה בתיאור מסעו במדבר של דור מצרים ובהוראת מסריה והנחיותיה של התורה, על פי סדר החשיבות

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here השניה מבין הפרשיות המחוברת שלנו כוללת סקירה של כל תחנות העצירה של בני ישראל לאורך מסעותיהם במדבר. על

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here בסוף ספר במדבר, משה עומד מול הריסות חייו. אם סוקרים באותם רגעים את קורותיו מגיעים למסקנה שחייו הם

תרגום: עליזה רז-מלצר For english, press here יש המתייחסים לסיפורן של בנות צלפחד בפרשת פנחס כאירוע פרוטו-פמיניסטי. לצלפחד לא היה בן ובמותו הותיר אחריו חמש

האמינו או לא, לא מעט מבני ישראל לא הבינו את פשר המנהיגות של משה ואהרון. קשה לדמיין נקודת שפל נמוכה מזו המתוארת בפרשתנו הקודמת: חטא

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת השבוע פותחת בפולחן ה'משונה' של פרה אדומה, טקס מרכזי בתקופה המקראית שנועד לטהר אנשים שנחשפו למוות אנושי,

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר עלילת הנביא בלעם בפרשת בלק היא רבת רבדים. על פני השטח, הפרשה מעבירה ביקורת נמרצת – על גבול

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר תמונה בחסות – ארכיון מצפה הילה Mitzpeh Hilla Archive   בספר ברית דמשק המיוחס לקהילה יהודית שחייתה באיזור

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת השבוע הכפולה מכילה את המקבץ המקראי הגדול ביותר של הלכות טהרה וטומאה. טומאה ריטואלית משמעותה איסור על

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשתנו ממשיכה לעסוק בתורת הקרבנות, בהוראות הפעלה לכהנים ובתיאור טקס הקדשת הכהנים לעבודת המשכן. כל חלק פותח במילים

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר השבוע נתחיל לקרוא בספר ויקרא, אשר מתמקד ברובו בכהנים ובתורת הקרבנות. בפרשת השבוע אנו לומדים על כללים ומטרות

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר אלוהים על פי אלוהים (עם קצת עזרה מידידים בברית) מהו טבעו האמיתי של אלוהים? האם הוא אל אוהב?

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר על הכהונה או: קדושה – לחיות במלוא החיים   פרשת תצווה היא השנייה מבין ארבע פרשות העוסקות במשכן

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר דיברה תורה כלשון בני אדם[1] בחלקים האחרונים של ספר שמות, הפוקוס עובר מיציאת מצרים ותהליך ההצטרפות לברית אל

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר מהי שיטת הברית? אלוהים מזמין את האנושות (בברית נוח האוניברסלית) להיות בעלת בריתו – ובהמשך גם שותפה מלאה

את העקרון "אחרי רבים להטות", חז"ל לומדים מפרשתנו, פרשת משפטים. הר׳ אביטל הוכשטיין מזהה שחז"ל השמיטו מילה מאוד חשובה בפסוק. על ידי חיבור בין דברי חז״ל לפשט היא מציעה לנו לבחון מחדש את היחס שלנו לדעת הרוב.

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   בפרשת יתרו בני ישראל מגיעים למדבר סיני וחונים למרגלות ההר.[1] המסורת והמחשבה היהודית מציבות במרכז החוויה בהר

פרשת יתרו מחדדת את הכאב והפער בין התגלות ישירה לבין התגלות על ידי תיווך; בין ראיית הקולות במעמד הר סיני, לבקשה שמשה יתווך את דבר ה'. הר׳ נדב ברגר מציע שעלינו להמשיך לחיות את המתח שבין שני אופני ההתגלות, בשאיפה לקיום חיים דתיים מלאים.

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת בא כוללת את המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כחטיבה אחת.[1] מצווה זו מבשרת את הדת היהודית במלואה

פרשת וארא מאופיינת בעקשנות. לאורך הפרשה נגלות דמויות עקשניות שונות, החל מפרעה, בני ישראל ואפילו – הקב״ה. אבל אולי עקשנות יכולה אף להיות דבר חיובי? דבר שעשוי לשנות מציאות.

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר בפרשת וארא תהליך היציאה ממצרים מעלה הילוך. בסיום המותח של פרשת שמות, משה מיואש מן האדישות שמגלים העבדים

בתפילת העמידה, למה אנחנו לא פשוט אומרים 'אלוהי אברהם יצחק ויעקב'? מדוע לחזור שלוש פעמים על המילה 'אלוהי' – "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב"

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר אם הרעיון המרכזי בספר בראשית הוא הברית, ספר שמות מתמקד במוטיב השני בגודלו שעובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   פרשת ויגש בולטת בפער שבינה לבין ההפטרה המתלווה אליה אשר סותרת למעשה את הסיפור המקראי. אני מאמין

סיפורו של יהודה, כפי שהוא מתואר בפרשתנו, הוא טרגי ומלא כאב…

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר בפרשתנו השבוע יעקב יוצא למסע אל חרן, שם מתגורר דודו, לבן. לכאורה, המסע נועד להביאו למקום מבטחים ולמצוא

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר הפרשנות הקונבנציונלית רואה בשרה אמנו את האם הגדולה של העם היהודי, זו שהשיקה את שרשרת הברית בשותפות מלאה

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר פרשת חיי שרה כוללת את מקטע העלילה הגדול ביותר בחמישה חומשי תורה: הסיפור על אליעזר[1], עבד אברהם, שיוצא

For English click here עם אלוהים בזירת האיגרוף[1] תרגום: עליזה רז-מלצר I. לאורך השנים הרבות שבהן אני נוטל חלק בדיאלוגים בין דתיים, כאשר אני מספר

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר בפרשת נח נחשפה תובנה דרמטית ומהפכנית על אודות יחסי הגומלין בין אלוהים לבני אדם. בימי טרום נח, פעל

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר התורה ירשה אפוס מסופוטמי על מבול גדול אשר כילה את מרבית האנושות. ב'עלילות גלגמש' מסופר כי מלכתחילה ביצעו

"לא היה צריך להתחיל את התורה אלא במצוות החודש הזה לכם", טוען רש"י בפירושו המפורסם לפסוק הפותח של ספר בראשית…