Author: ר' אלעזר סיימון

לפי פירוש רש"י, המאפיין של עם ישראל בשעת קבלת התורה הוא אחדות גמורה. "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט:ב) רש"י: "כאיש אחד בלב אחד"

לפי מסורת מדרשית עתיקה, ספירת העומר – שיכולה על פניו להתפרש בפשט כספירה קלנדרית לצורך קביעת מועד חג השבועות – מבטאת את ציפייתם של בני

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה: אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת, שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. (תהלים קכ"ז:א) בני אדם אינם יכולים באמת לבנות לבדם. מה שאדם בונה לבדו,

כשחושבים על השואה, אפשר רק לשתוק. אנו משותקים מבחינה רגשית, מוסרית ותיאולוגית. לעיתים נדמה שאינספור המוזיאונים והאנדרטאות, הטקסים והמסעות, השירים והתפילות, אינם אלא ניסיון נואש

האם אלוהים ישן? מנקודת מבט תיאולוגית, המאפיין הבולט ביותר של מגילת אסתר הוא היעדרו של אלוהים. שמו של אלוהים אינו מופיע כלל במגילה, אשר –

את צומות החורבן אנו מכירים מתוך נבואת נחמה שבספר זכריה. בזמן שעם ישראל יושב בגלות בבל, נשאל הנביא האם הצומות שנהגו עד אז ימשיכו להתקיים.

אחד ההבדלים בין נרות חנוכה לבין ה"נרות האחרים" בחיינו הדתיים – נרות שבת – הוא מקום ההדלקה שלהם: בעוד שנרות השבת מודלקים בתוך הבית, ברשות

ביום הכיפורים השנה, לאחר תקופה קשה של מלחמה, עלינו לזכור כי יש מקום לשחרר את הכאב והסבל, אך גם להיכנס פנימה אל הקודש, שם נמצא הריפוי והתיקון.

"לחם עוני": על תסכולים והזדמנויות בליל הסדר
מאת הר' אלעזר סיימון

לימוד לפרשת תצווה התשפ"ד ר' אלעזר סיימון בפרשת השבוע שלנו ה' מצווה את משה על מינויו ומשיחתו של אהרון לכהן גדול. לאחר פירוט בגדי הכהונה

במכון הדר ישראל אנו מקיימים מדי שנה סמינר חורף, זהו סמינר בו אנו מפגישים לימוד תורני עם שאלה של חיי השעה, פעמים רבות שאלה חיה