פרשת מקץ: איך יוצאים מבור? 

פרשת מקץ מלמדת שלחלומות כוח גדול – לנפילה או לתקומה, לחיים או למוות, להרס או לבנייה, למלחמה או לשלום. משמעות הדבר, שהאופן שבו אנו כבני אדם מקדמים חלום – מתוך ריקנות או מלאות רוחנית, מתוך ציפייה שהוא מנתק או מחבר, שם בפנינו  בחירה ואחריות.   

חלומות מהווים בסיס לנקודת מפנה בחייו של יוסף. הם מאיצים תהליכים: יוסף נופל לתהום בעקבות חלומות, וגם נמשה ממנו מעלה מאותה סיבה. יוסף נזרק לבור בגין חלומותיו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. וְעַתָּה  לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו" (בראשית לז: יט-כ). והוא גם יוצא מהבור בזכות חלום: "וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד… וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי… וַנְּסַפֶּר־לוֹ וַיִּפְתׇּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ … וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת־יוֹסֵף …" (שם, מא:יא-יד).

איך מגיעים אל תחתיתו של בור?

הפסוק מתאר את הבור אליו נזרק יוסף: "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" (שם, לז:כד). במדרש מובן תיאור זה כעדות למצבם הרוחני של אחי יוסף, וכביקורת על שהתנהגו כנגד התורה ומכרו את אחיהם: "'אֵין בּוֹ מָיִם' – אֵין בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמֵר [=כמו שנאמר] : 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם' (ישעיה נה:א). כְּתִיב: 'כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו' (דברים כד:ז), וְאַתֶּם מוֹכְרִים אֶת אֲחִיכֶם". האחים נמצאים במצב רוחני ירוד, של צמאון

קריאה דרשנית זו מעלה שאלה דומה אודות יוסף עצמו, שמא גם הוא נמצא במקום רוחני ריק ממים, ריק מרוח. לא ברור אם זו מציאות אליה נזרק, או מציאות בגינה נזרק. אולם הבור הריק הוא שֵׁפֶל פיזי ואולי גם רוחני אליו מגיע יוסף בעל החלומות בעקבות חלומותיו.

אחי יוסף שונאים אותו: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכׇּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז:ד). החלום, חלום מנתק, מהווה עוד נדבך בתהליך התפוררות הקשר בין יוסף לאחיו: "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי" (שם, ה-ו). הרב יצחק שמואל רג'יו בפירושו ביאור יש״ר על התורה מוסיף תיאור קשה לסיטואציית הירידה הראשונית לבור, תיאור שמבהיר את עוצמת הנתק בין האחים – נתק כזה שיש בו בחירה לא לשמוע:

וישלִכו אֹתו הבֹרה … והנה אין ספק שיוסף בכה וצעק הרבה בעת ההיא ובצר לו התחנן אליהם שיחמלו עליו ויפדו את נפשו מרדת שחת, וכן כתוב להלן בפירוש אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו (לקמן מב:כא), … (ביאור יש"ר על התורה, בראשית לז:כד)

התיאור כל כך קשה: יוסף קורבן בידי אחיו, אשר בוחרים לא לשמוע; הם שומעים את החלום, ולא את החולם.

איך יוצאים מבור? 

אכן, משהו משמעותי מתחיל בבחירה לשמוע. הפסוק מתאר: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת־יוֹסֵף מִן־הַבּוֹר" (בראשית לז:כח). חזקוני מפרש שם כך: "ויעברו אנשים מדינים סחרים אצל הבור שהיה יוסף מושלך בו ושמעו שהיה צועק ובוכה" (חזקוני, בראשית לז:כח). בניגוד לאחים, פה יש מי ששמע.  

בעוד חלומו של יוסף הוא הרקע להתעללות אחיו בו, חוסר הקשבתם, והיפרדותם ממנו, הרי שחלומות השרים וגם חלום פרעה בונים תהליך של קשב וקשר. יוסף בוחר לשים לב ולהתייחס. כעת נמצא יוסף שוב בבור, הפעם במצרים. איתו נמצאים גם שר המשקים ושר האופים שהושלכו אף הם לכלא. "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל…" (בראשית מ:ו-ז). יוסף לא מתעלם מסביבתו, כפי שאולי עשה בהתייחס לשנאת אחיו אותו, הוא רואה את פניהם של חבריו לבור ומתייחס. מתוך הקשר יכול יוסף גם לבקש: "וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד" (שם, יד).

חלום כאמצעי לקשר הוא צעד אחד ביציאה מבור. וזה מתאפשר על רקע מְלֵאוּת רוחנית – בניגוד לריקנות שבעת הנפילה לבור. כפי שמעיד יוסף על עצמו בפתרון חלומות פרעה: "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹקים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (שם מא:טז). יוסף כעת פתוח גם לחוויה רוחנית. תיאור כזה חסר בפתרון החלומות הקודמים של שר המשקים ושר האופים. עכשיו יוסף מוכן ליציאה מן הבור.

סוף דבר

מתווה היציאה של יוסף מן הבור הוא תמונת ראי למתווה הנפילה שלו אל תוכו. יוסף מושלך לבור על רקע שפל רוחני, ובעקבות חלום המנתק קשרים. הניתוק כה עמוק שהוא בסיס לחוסר שמיעה. לעומת זאת, היציאה מן הבור מתרחשת כשיש מי ששומעים – מי שומעים את קולו הצועק של יוסף, וגם כאשר יוסף בעצמו בוחר לשמוע. החלומות הם חלומות מקשרים, וההתעקשות לתת מקום רציני לחלום, לא לדחות אותו, אלא להיות קשוב לו בתוך המציאות, מלווה במלאות רוחנית.

הלוואי ויהיה לנו האומץ לשמוע, לפגוש חלומות מקשרים, ולהתמודד איתם בשאר רוח. 

שבת שלום

להאזנה

קבצים להורדה

שיתוף

פרשות נוספות

פרשת בלק: פלורליזם בנבואה

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר עלילת הנביא בלעם בפרשת בלק היא רבת רבדים. על פני השטח, הפרשה מעבירה ביקורת נמרצת – על גבול

יציאת מצרים אחת ולעתיד

For English click here תרגום: עליזה רז-מלצר   היום השביעי של פסח, "מקרא קודש", יחול השנה בשבת ולפיכך הקריאה בפרשת שמיני נדחית לשבת הבאה. במקומה,