"אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם" (דברים לב:כ) – כך מצהיר הקדוש ברוך הוא בפרשת האזינו. זוהי אחת הקביעות הכואבות והמטלטלות ביותר במקרא. היא מתארת שבר עמוק במערכת היחסים שבין אלוקים לישראל: דינמיקה של הסתרה, התרחקות ופנים חתומות. במסורת ובתיאולוגיה היהודית תופעה זו ידועה כ"הסתר פנים".
הסתר הפנים האלוקי הופיע בפרשת וילך, כתוצאה מאכזבתו של אלוקים מעזיבת הברית והפרתה. אולם פרשת האזינו מוסיפה לתיאור הסתר הפנים נדבך מורכב ומסקרן: "אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב:כ). לפנינו שתי תנועות נפשיות שונות, לכאורה מנוגדות: התכסות וראייה, פרישה והתבוננות, הסתרה ועיון. כיצד יש להבין את הזיקה בין ההסתרה לבין הראייה? כיצד יכול מי שמסתיר את פניו להמשיך ולראות בו-זמנית?
במדרש ספרי דברים (פיסקא שכ) מובאות שתי תפיסות יסוד: "'וַיֹּאמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם' – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מְסַלֵּק שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם וְאֵדַע מַה סּוֹפָם. דָּבָר אַחֵר: הֲרֵינִי מוֹסְרָם בְּיַד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ מְשַׁעְבְּדִים אוֹתָם".
לפי הפירוש הראשון, ההסתרה מבטאת נסיגה וסילוק הנוכחות: אלוקים כביכול מתבונן באירועים מן הצד, כצופה שאינו מעורב עוד. הסתר פנים משמעו עמידה וראייה מרחוק.
לפי הפירוש השני, ההסתרה פירושה לא רק מרחק אלא הפקרה. לפי פירוש זה למרחק יש השלכות שליליות: המרחק טומן בחובו סיכון, הוא מייצר מציאות של פגיעות, והפער יוצר חלל אל תוכו חודרים כוחות זרים, כוחות משעבדים.
***
פרשנים מאוחרים יותר הציעו זוויות ראייה נוספות. רב סעדיה גאון מפרש: "ואמר: אסתיר את רחמי מהם, אראה להם מה יהיה בסופם, כי הם דור הפכפך, בנים שאין בהם אמון". "אראה להם" – כלומר, הראייה אינה מתרחשת רק אצל אלוקים, אלא שהוא יראה לישראל. ההסתרה איננה רק העלמה ומניעה, אלא מנגנון של חשיפה וגילוי. דווקא מתוך הסתר הפנים מתוודעים בני ישראל להשלכות מעשיהם, לעומק השבר ולמחיר ההתרחקות.
הרמב"ן רואה בהסתרה מרחב של מבחן וציפייה: "עד שאראה מה יעשו בצר להם". ההסתרה יוצרת חלל שבו נבחנת תגובתם של בני ישראל: האם המצוקה תוליד תשובה וגעגוע? האם יכירו בכך שיש השלכות להתרחקותם? מתוך ההסתרה, אלוקים בוחן את עומק הקשר ואת פוטנציאל התשובה.
מנגד, ר׳ עובדיה ספורנו מציע קריאה קשה ונוקבת: "רואה אני שאין בהם תקוות תשובה באחרית". לשיטתו, "אראה מה אחריתם" היא קביעה כואבת של אלוקים המזהה היעדר אופק שינוי. הקשר נשחק עד כדי אובדן האמון ביכולת לצמוח מחדש.
***
התלמוד לעומת אלו, מציע פריזמה רגשית-תודעתית המאחדת בין התנועות המנוגדות של ראייה והסתרה. בתיאור נפלא ומרגש, אלוקים אינו מתואר כדמות מרוחקת הצופה מן הצד, אלא כדמות בעלת מעורבות רגשית עמוקה, המגיבה בכאב ובפגיעות למתרחש:
"אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּמֵיהּ דְּרַב: מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתָּרִים שְׁמוֹ" (בבלי חגיגה ה ע"א).
לפי מסורת זו, קיים מרחב אלוקי בשם "מסתרים". ומה עושה הקדוש ברוך הוא באותו מקום נסתר? התלמוד מסתמך על הכתוב בירמיהו: "וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה" (ירמיהו יג:יז) – שם, במסתרים, אלוקים בוכה.
כאשר הקב״ה נכנס ל"מסתרים", הוא אינו נעלם ואף אינו מפנה עורף. הבכי האלוקי הופך את ההסתר ממרחב של נטישה לפעולה שיש לה גם מימד רגשי. מרחב ההסתר אינו עוד רק מרוחק, כזה העלול לייצר פגיעות מסוכנת, אלא הוא נהיה מרחב כמעט אינטימי שבו דווקא נחשף ומתגלה כאב עמוק, כאב שנובע מקשר או מרצון לקשר. ה"אסתירה" אינה עוד רק ביטוי של ריחוק, אלא צורה אחרת, כואבת ורגישה, של קשר והשאיפה לקשר.
המדרש נותן לנו הזדמנות לראות את מי שמסתיר פניו, את הקב"ה המסתתר בהסתר פנים.
***
הקריאות התלמודיות – בספרי ובחגיגה – משקפות ריחוק משולש שנוצר בעקבות הסתר פנים: פשוט מרחק; ריחוק שמייצר חלל אל תוכו יכולות להיכנס סכנות שונות; והתכנסות של הקב"ה הצידה, למקום "מסתרים" שבו הוא בוכה על הריחוק. בקריאה זו, הסתר פנים הוא למעשה חוויה של בדידות עמוקה.
פרשנויות מגוונות אלו של הסתר פנים משרטטות את המפה המורכבת של מערכות יחסים בין בני אדם לקב״ה ברגעים שנחווים ונתפסים כריחוק ונטישה עמוקים. הן מתארות קשרים שאמנם לא נתקו, אך נמתחו עד הקצה. הסתר פנים כופה עלינו להתעמת עם הפגיעות של הקשר שלנו.
וכהערה אחרונה: אנו, שנבראנו בצלם אלוקים, מוזמנים ומצווים ללכת בדרכיו. משום כך, עיון זה מזמין אותנו להתבונן לא רק בזיקתנו אל הַשְּׁכִינָה, אלא במערכות היחסים שלנו בכלל: כאשר אנו לכודים בדינמיקה של הסתר פנים, מה במעשינו מייצר נתק, מפקיר לסכנות ולפגיעה, או מוליד חוויית מרחק עמוקה שכל מה שנשאר מולה הוא רק לבכות. עיון זה מזמין אותנו גם לשקול צעדים לקראת תיקון – שבהם היחסים שלנו עם אלוקים ועם בני אדם יתאפיינו בהארת פנים ובנשיאת פנים, בקרבה, בהגנה וברגש חשוף. הלוואי שאלו ימלאו את השנה החדשה.
שבת שלום.
