י״ט באדר תשפ״א

לא תשכח – כשלא ניתן לשמוע פרשת זכור

מאת   •  11 בפברואר 2021  •  שבת ומועדים, הלכה

קריאת פרשת זכור בשבת שלפני פורים היא אחת מקריאות התורה היחידות אשר פוסקים סבורים כי חיובה מן התורה. השנה שבת זכור תתקיים בצל מגפת קורונה וההגבלות ההכרחיות לצורך מיתון המגפה והצלת חיים. בשל כך, במקומות מסוימים לא יהיה ניתן להיקהל לצורך הקריאה. אף במקומות שיוכלו לקיים את הקריאה, מי שמצוי בבידוד לא יוכל להגיע אליה. בניגוד לקריאת מגילה בפורים, בה יחידים שיש להם מגילה כשרה יכולים לקרוא לעצמם, וניתן לשדר את הקריאה בעזרת אמצעי תקשורת אלקטרוניים (ראו התשובה על קריאת מגילה וירטואלית באתר מכון הדר), את הקריאה של פרשת זכור לא ניתן לקיים ללא ספר תורה כשר ונוכחות פיזית של מניין. אם כן, מה ראוי לעשות אם אין אפשרות לנכוח בקריאת פרשת זכור?

חיוב הקריאה

מקור המצוה לזכור את מעשה עמלק בדברים כה, יז:

“זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם”.

לפי דברי רבא בבבלי מגילה יח ע”א, החובה לקרוא את המגילה מתוך ספר (ולא בעל פה), נלמדת בגזרה שווה מזכירת עמלק:

“קראה [=את המגילה] על פה לא יצא וכו'” (משנה מגילה ב, א) – מנלן?
אמר רבא: אתיא ‘זכירה’ ‘זכירה’ – כתיב הכא “והימים האלה נזכרים” (אסתר ט, כח), וכתיב התם “כתב זאת זכרון בספר” (שמות יז, יד), מה להלן בספר, אף כאן בספר.

מכאן הסיקו מספר ראשונים כי חיוב הקריאה של פרשת זכור הוא מדאורייתא.[1] תפיסה זו הובילה להקפדה רבה בביצוע ובשמיעה של קריאה זו, ביחס לכל שאר קריאות התורה.[2]

אמנם בשנה כזו חשוב להזכיר שלדעת מקצת מן הראשונים המצווה מן התורה היא “לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו, ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים”.[3] לפי ראשונים אלה המצווה מן התורה מתקיימת על ידי הזכרת מעשה עמלק לאורך כל השנה כולה, ואילו קריאת הפרשה מספר תורה פעם בשנה בשבת שלפני פורים היא כנראה רק תקנה מדרבנן.

מה לעשות אם לא ניתן לשמוע את הקריאה בשבת זכור?

ציבור שלא קרא פרשת זכור בשבת שלפני פורים אינו משלים את הקריאה בשבת אחרת.[4] מה ניתן אם כן לעשות על מנת לקיים את המצווה, ולו באופן חלקי?

בשבת זכור

בשולחן ערוך תרפה, ז, כתב הרמ”א על מי שאין מניין במקומם ואינם יכולים לבוא לשמוע קריאה במקום שיש מניין: “ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם”.[5] גם אם אין אפשרות לשמוע את קריאת זכור בציבור, יש ערך לשמר כמה שניתן ממנה – זאת על ידי קריאת הפרשה בטעמיה ובדקדוקיה, ואפילו מתוך חומש.[6] למי שיש ספר תורה כשר ראוי להדר לעשות כן מתוך הספר.[7]

לאחר שבת זכור

המגן אברהם מבאר כי אף לסוברים שקריאת זכור היא מדאורייתא, החובה אינה לקרוא דווקא בשבת זו, אלא רק לקרוא בעניין עמלק מתוך ספר תורה.[8] לפיכך הוא מסיק שמי שאינו יכול לשמוע את הקריאה בשבת זכור יכול לצאת ידי חובה בשמיעת קריאת התורה של פורים, פרשת “ויבא עמלק” (שמות יז, ח-טז).

אחרונים אחרים, בעוד כי אינם חולקים על כך שהמצווה מן התורה אינה לקרוא דווקא בשבת זו, מפקפקים אם הקריאה של פורים מועילה לכך.[9] לכן, יש שהציעו במקום זאת לכוון לצאת ידי חובת זכירת עמלק כאשר קוראים את הפסוקים של פרשת זכור בשבת פרשת כי תצא.[10]

סיכום

למעשה, למי שאינם יכולים לשמוע את קריאת פרשת זכור כדאי לנקוט בכל החלופות שהוצעו לעיל:

  • לקרוא את הפרשה לבדם מתוך חומש בטעמיה ובדקדוקיה (למי שיש ספר תורה, מתוך ספר תורה).
  • לכוון לצאת ידי חובת זכירת עמלק בקריאת ‘ויבא עמלק’ בפורים (בירושלים השנה, הקריאה בשבת, למחרת קריאת המגילה).
  • לכוון לצאת ידי חובת זכירת עמלק בקריאת ‘זכור’ בשבת פרשת כי תצא.

מעבר לכך, מומלץ גם לקיים את המצווה כשיטת הרמב”ם, על ידי דיבור עם חברים ובני משפחה בעניין עמלק, משמעות מעשיו הרעים והמצווה למחות שמו.


 

[1] ראו למשל תוספות מגילה יז ע”ב ד”ה כל התורה, תוספות ברכות יג ע”א ד”ה בלשון, רא”ש ברכות ז, כ, סמ”ק סימן קמז.

[2] ראו למשל תרומת הדשן סימן קח, שולחן ערוך או”ח תרפה, ז, ט”ז שם, ב, משנה ברורה שם, יח, ועוד כהנה וכהנה.

[3] כדברי הרמב”ם בספר המצוות, עשה, קפט. וכעין זה מפרש הרמב”ן על התורה (דברים כה, יז): “והנכון בעיני שהוא לומר שלא תשכח מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים, ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע, ולכך נצטוינו למחות את שמו”. פירוש זה של המצווה תואם לדברי הספרא בחוקותי א, א (וראו גם ספרי דברים רצו).

[4] משנה ברורה תרפה, ב.

[5] בדרכי משה תרפה, ג, הביא שכך מצא כתוב בשם מהרי”ש. ומקור הדין בלקט יושר ח”א עמ’ קנד, עניין א.

[6] וממילא יש שכתבו כן לגבי מקום שאין מניין לקריאת התורה בשבת רגילה – ראו ראב”ן סימן פח, פרי מגדים א”א קמג, ב.

[7] משנה ברורה שם, יז.

[8] מגן אברהם תרפה.

[9] משנה ברורה שם, טז. ערוך השולחן שם, ה.

[10] ערוך השולחן שם.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

פרשות נוספות

סיפור יציאת מצרים העתידי

למרות שישנן דרכים רבות לספר את סיפור יציאת מצרים, אנו נוהגים ללכת במסלול מסוים, שתחילתו במה שאירע אי אז, וסופו במקום בו אנחנו נמצאים כיום.

דמי חנוכה | נר שביעי

  ד”ר רננה רביצקי-פילזר, חברת עמותה של הדר ומנהלת חינוכית במרכז לזהות יהודית ישראלית במכון הרטמן, משתפת בטקסט שבחרה: שנדע לזהות ולהעריך את הניסים שסביבנו

סגירת תפריט