השנה ערב פסח חל בשבת, והימים שלפני הסדר נעשים קצת מורכבים. להלן מדריך קצר כיצד לנהוג בימים אלה.
*שימו לב: בלילה שבין חמישי לשישי מעבירים לשעון קיץ – מזיזים את השעון שעה אחת קדימה.
תענית בכורות – יום חמישי
תענית הבכורות מוקדמת ליום חמישי. נוהגים להקל לאכול בסעודת מצווה, כגון סעודת סיום מסכת.
בדיקת חמץ ושריפת חמץ
חמישי בלילה
- מקדימים את בדיקת החמץ לחמישי בלילה.
- יש לברך על הבדיקה ("על ביעור חמץ") ולבטל את החמץ לאחריה ("כל חמירא"), כבשנים רגילות.
שישי בבוקר
- בבוקר יום שישי שורפים את החמץ.
- למרות שאין עדיין איסור לאכול חמץ, נוהגים כבשאר שנים לשרוף את החמץ לפני תחילת השעה הזמנית השישית – בירושלים: 11:27; תל אביב: 11:29 (למג"א).
- לא אומרים את נוסח הביטול ("כל חמירא"), כיוון שהביטול ייעשה למחרת בשבת בבוקר.
- על אף ששורפים את החמץ, משיירים חמץ במקום מוצנע לשתי סעודות בשבת. בפועל, צריך שלוש חלות קטנות, על מנת שיהיה לחם משנה לסעודת ליל שבת ולסעודת היום. מומלץ לא לשמור יותר חמץ ממה שניתן לאכול בשבת.
- למי שרוצה להימנע מחמץ בשבת, יש שממליצים לקבוע את סעודות הלילה והיום על מצה עשירה.
הכנות ערב שבת
- צריך להשלים את הכשרת הבית והכלים לפני השבת. אם מוכרים חמץ, יש להשלים זאת לפני השבת.
- כדאי לבשל את האוכל לשבת בכלי פסח.
- כדאי להכין את האוכל לסדר לפני השבת: צליית הזרוע, בישול הביצה, הכנת החרוסת, כרפס, מי מלח וכו', וכן לגבי אוכל לסעודה עצמה. בשבת עצמה אסור להכין לסדר כלל.
- יש להדליק נר לפני הדלקת נרות שבת שידלק כל השבת (נר נשמה למשל) כדי שיהיה ניתן להעביר ממנו אש ביום טוב.
- זמן הדלקת נרות בירושלים: 18:19; תל אביב: 18:35.
שבת
סעודות הלילה והיום
- כיוון שאסור לאכול מצה ערב פסח, בליל שבת ובשבת בבוקר סועדים על שתי חלות חמץ בכל סעודה. כאמור, יש שמעדיפים לקבוע את הסעודות הללו על מצה עשירה כדי להימנע מחמץ בשבת.
- ישנן הצעות שונות כיצד לאכול את החמץ. ניתן לאכול בתחילת הסעודה מעט לחם (כביצה לפחות), ואז לסלקו מהשולחן, לנקות היטב את אזור השולחן (כדאי להחליף מפה), ולהביא לשולחן כלי פסח ולהמשיך בסעודה. לחילופין, ניתן לאכול לחם וסלטים באזור אחר בבית, לנקות היטב, ולעבור לאכול את המשך הסעודה באזור המוכשר לפסח.
- מקדימים לאכול את סעודת שבת בבוקר, כדי לסיימה לפני סוף שעה רביעית, סוף זמן אכילת חמץ – בירושלים: 10:10; תל אביב: 10:12 (לשיטת המג"א).
- לצורך כך משכימים להתפלל מוקדם בשבת זו.
- בגלל לחץ הזמן, מומלץ לקיים סעודה קטנה בלחם וסלטים, לברך, ולאחר סילוק כל החמץ וביטולו ניתן יהיה להמשיך לאכול אוכל כשר לפסח.
- מי שקם מאוחר, ואין מספיק זמן לומר קריאת שמע וברכותיה, להתפלל עמידה של שחרית, לקדש ולאכול בזמן, יכול לאחר את האכילה עד סוף זמן אכילה לשיטת הגר"א – בירושלים: 10:41; תל אביב: 10:42. אם לא ניתן להספיק לאכול עד שעה זו, ניתן לקבוע סעודה על מצה עשירה (אף לנוהגים לא לאכול מצה עשירה ערב פסח), ואם אין, יקבעו סעודת שבת על מאכלים אחרים.
סילוק החמץ וביטולו
- בסוף סעודת היום מנערים את המפה בחוץ משאריות חמץ, ומטאטאים את אזור האכילה. מנקים את כלי החמץ (לא בכיור המוכשר לפסח), ומצניעים אותם. נוהגים לשטוף את הפה ולצחצח שיניים.
- מבערים את שאריות החמץ – כיוון שלא ניתן לשורפם, הדרך המומלצת היא על ידי פירור הלחם והורדה באסלה, או זריקה בפח אשפה ציבורי. במצב בו אין כל אפשרות להיפטר מן החמץ, כדאי לפגום אותו על ידי שפיכת נוזל ניקוי חריף, לכסות בכלי, ולהצניע את החמץ עד מוצאי יום טוב על מנת לשורפו אז.
- לאחר שנפטרים מכל שאריות החמץ, מבטלים את החמץ ("כל חמירא").
- יש להיפטר מכל החמץ ולבטל לפני סוף השעה החמישית, זמן ביעור חמץ – בירושלים: 11:27; תל אביב: 11:29.
סעודה שלישית
- כיוון שאסור לאכול מצה ערב פסח, ומאידך, חמץ כבר אסור באכילה, ישנה שאלה כיצד לקיים סעודה שלישית: יש נוהגים לקבוע סעודה שלישית על מצה עשירה (כך נוהגים חלק מן הספרדים). לעומת זאת, רבים נמנעים מאכילת מצה עשירה ערב פסח (וכן נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים), ולכן קובעים סעודה על תבשילים משביעים שאינם לחם, כגון בשר או דג, או על בישולים מקמח מצה, כגון קניידלך.
- אם אוכלים מצה עשירה או בישולים מקמח מצה יש לאוכלם לפני השעה העשירית ביום – בירושלים: 15:49; תל אביב: 15:51.
- ראוי לא לשבוע לגמרי, על מנת שמצת המצוה בסדר הפסח תיאכל בתיאבון.
- אין להכין את צורכי הסדר בשבת, אם אין בדבר צורך לשבת עצמה. כיוון שהוא צורך מצווה, ניתן להתחיל בהכנות הסדר שאין בהן מלאכה כ-18 דקות לאחר שקיעה, אך אין לעשות מלאכה (שהותרה ביום טוב) עד זמן צאת שבת הרשום בלוח (אף למתעסקים בצורכי הסדר בדבר שאין בו מלאכה מעט לאחר שקיעה יש על מי לסמוך). זמן שקיעה בירושלים: 18:59; תל אביב: 18:57.
מוצאי שבת וסדר פסח
- מתפללים ערבית של יום טוב לאחר צאת הכוכבים.
- במקום צורך, ניתן להתפלל ערבית כעשרים דקות לאחר השקיעה, על אף שזה לפני זמן צאת שבת הרשום בלוחות, על מנת לסיים את התפילה עם זמן צאת שבת הרשום. אין להעביר אש לפני זמן צאת שבת הרשום בלוח.
- זמן צאת שבת בירושלים: 19:32; תל אביב: 19:33.
- בעמידה מוסיפים "ותודיענו". ברוב המקומות נוהגים לומר הלל שלם לאחר העמידה.
- לאחר אמירת "ותודיענו" בתפילה, או לאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ניתן להדליק נרות על ידי העברה מאש שהוכנה לפני השבת. מברכים "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו".
- הבדלה נאמרת עם קידוש בסדר פסח – סדר הברכות: יקנה"ז – יין (בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קודש לקודש), זמן (שהחיינו). אין בשמים. אם אותו אדם שהדליק את נרות החג גם מקדש, אין לחזור על ברכת שהחיינו פעם נוספת.
- אסור לכבות אש ביום טוב. לכן בשביל ברכת מאורי האש מקרבים את שתי נרות החג יחד, או מצמידים גפרור לנר הנשמה, ולאחר מכן, מניחים את הגפרור בזהירות ונותנים לו להישרף עד תומו.
