ישיבת הדר ניו יורק - שאלות נפוצות

מה הלו"ז היומי בישיבת הדר?

בתוכנית הקיץ סדר היום מתחיל בתפילת שחרית בשעה 7:45 בבוקר ונמשך עד 21:00 בערב. יום אחד בשבוע מסיימים מוקדם יותר ומקיימים פעילות התנדבותית – ולאחריה הערב חופשי. הלימודים בימי שישי מתקיימים עד 12:00 בצהרים. בימי ראשון אין לימודים בישיבה


כמה ישראלים מגיעים לישיבה מדי שנה?

בתוכנית הקיץ משתתפים מדי שנה כ-40 תלמידים ותלמידות. רובם אמריקאים מרחבי ארה"ב. (מספר קטן של תלמידים מגיעים לעיתים מקנדה ומאנגליה). בתוכנית משתתפים בממוצע כ-8-6 ישראלים כל שנה. בתוכנית השנתית משתתפים בין 15-20 צעירים וצעירות אמריקאים, מביניהם כ-3 ישראלים.


למה התאריכים של זמן הקיץ הם באמצע הסמסטר של האוניברסיטאות בארץ ולא בחופשת הקיץ?

זמן הקיץ בישיבת הדר מותאם לחופשה בין הסמסטרים של הסטודנטים האמריקאים אשר שונה מזה של חופשת הקיץ באוניברסיטאות בארץ. מסיבה זו בד"כ התלמידים הישראלים המגיעים לישיבה הם לפני תואר אקדמי או אחריו . במקרים מסוימים תיבדק אפשרות של הגעה לחלק מהתוכנית.


באיזו מידה ישיבת הדר היא שיוויניות? מה זה אומר? האם יש תלמידים המגדירים את עצמם אורתודוקסים בישיבת הדר?

ישיבת הדר אינה מבחינה בין גברים לנשים לעניין לימוד, תפילה או כל פעילות אחרת במסגרתה. התפילות בישיבה מתקיימות באופן שיוויוני לחלוטין וללא מחיצה: נשים נספרות למניין ומתפקדות כשליחות ציבור בכל תפילה. בישיבת הדר לומדים מגוון רחב של תלמידים מרקעים שונים בחברה היהודית בארה"ב -אורתודוקסים, קונסרבטיבים ורפורמים. הפעילות הדתית השיוויונית מבוססת על מאמריו ההלכתיים של הרב איתן טוקר, ראש ישיבת הדר, ועומדת בבסיס הנחות היסוד של הישיבה ובדרך בה היא רואה את החיים הדתיים בעולם המודרני בו אנו חיים. תלמיד או תלמידה שאינם מרגישים שהם יכולים לקחת חלק מלא בסדר התפילות והלימוד בישיבה כמו שהם מתקיימים לא יוכלו להשתתף בתוכניות הישיבה.


גדלתי בחברה חילונית בישראל ואיני מגדירה את עצמי כשומרת מצוות. האם יש לי מקום בישיבת הדר?

ישיבת הדר מקבלת אל בין כותליה תלמידים שונים מרקעים רבים ממגוון זהויות יהודיות. חלקם מבתים שומרי מצוות באופן אדוק, בעלי ידע קודם ועשיר בטקסטים יהודיים, ואחרים מבתים בהם פרקטיקה הלכתית או ידע תורני לא היו מרכזיים. חלק מהתלמידים גדלו בעולם בו נשים מניחות תפילין מגיל בת מצווה, וחלקם לא שמעו על הרעיון עד בואם לישיבה. גם התלמידים הישראלים המגיעים לישיבת הדר מייצגים במידה מסויימת את הזיקות השונות אל הדת בחברה הישראלית. אנו מחפשים צעירים וצעירות שמעוניינים ברלוונטיות של חיים דתיים בחיים שלהם. חיים של תורה, של חסד ושל מחוייבות הלכתית.

ישיבת הדר רואה בחזונה מחוייבות לתורה ולשמירת מצוות בחיי היום היום. לכן, תלמידים המשתתפים באחת מתוכניות ישיבת הדר באופן מלא יוצרים יחד קהילה ע"י מחויבות להשתתפות בתפילות הישיבה (שלוש פעמים ביום), בשיעורים השונים, בפעילויות החסד של הישיבה ובהיותם 'שומרי מצוות'. הכוונה במושג האחרון היא שמירה על כשרות, שבת וכיבוד האחר. 'הדר' הוא מקום נורמטיבי, אך אינו כופה. אנו שואפים לקבוע סטנדרטים שיחייבו את הקהילה ויאפשרו לתלמידים ולצוות הישיבה לחיות אחד עם השני, לאכול, ללמוד ולהתפלל. כך גם נוצר דיון בשאלות שהתלמידים והצוות מתמודדים איתן בשפה המשותפת של ההלכה. מתוך כבוד למסע הדתי של כל תלמיד ותלמידה איננו מניחים שום הנחות לגבי הרקע הדתי של כל תלמיד ותלמידה, והמחוייבות הדתית איתה הם הגיעו לישיבה. בעוד הישיבה מקווה שתלמידיה יחיו את החזון של חיים שוויוניים והלכתיים ע"פ הדגם המוצג בישיבה, אין לנו ציפיות פורמאליות או דרישות בנוגע למסע הדתי האולטימטיבי של כל אדם.


מה עלות הלימוד בהדר? האם ישנן מלגות?

לתלמידים המתקבלים לתוכנית מוענקת מלגה המכסה את עלויות הלימודים בישיבה וכן את עלויות הארוחות המתקיימות בעת הלימוד בה. מעבר לכך, תלמידים המתקבלים לתכנית נשקלים אוטומאטית לקבלת מלגה נוספת, אשר ניתנת מתוך מספר מצומצם של מלגות בסך $2,500, אשר מוענקות באופן סלקטיבי. בידי הישראלים היכולת להגיש בקשה מיוחדת למלגה של עד לסך של- $400 לשם סיוע בעלויות הטיסה.

ישיבת הדר רואה בחזונה מחוייבות לתורה ולשמירת מצוות בחיי היום היום. לכן, תלמידים המשתתפים באחת מתוכניות ישיבת הדר באופן מלא יוצרים יחד קהילה ע"י מחויבות להשתתפות בתפילות הישיבה (שלוש פעמים ביום), בשיעורים השונים, בפעילויות החסד של הישיבה ובהיותם 'שומרי מצוות'. הכוונה במושג האחרון היא שמירה על כשרות, שבת וכיבוד האחר. 'הדר' הוא מקום נורמטיבי, אך אינו כופה. אנו שואפים לקבוע סטנדרטים שיחייבו את הקהילה ויאפשרו לתלמידים ולצוות הישיבה לחיות אחד עם השני, לאכול, ללמוד ולהתפלל. כך גם נוצר דיון בשאלות שהתלמידים והצוות מתמודדים איתן בשפה המשותפת של ההלכה. מתוך כבוד למסע הדתי של כל תלמיד ותלמידה איננו מניחים שום הנחות לגבי הרקע הדתי של כל תלמיד ותלמידה, והמחוייבות הדתית איתה הם הגיעו לישיבה. בעוד הישיבה מקווה שתלמידיה יחיו את החזון של חיים שוויוניים והלכתיים ע"פ הדגם המוצג בישיבה, אין לנו ציפיות פורמאליות או דרישות בנוגע למסע הדתי האולטימטיבי של כל אדם.


איפה ישנים ואיפה אוכלים בתקופת הלימוד בישיבה? איפה מבלים את השבתות בתקופת הלימוד בישיבה?

התלמידים אוכלים ארוחת בוקר וצהרים בישיבה. ארוחות ערב ומציאת מקום לינה ם באחריותם של התלמידים. קיימות מלגות מחייה לחלק מהתלמידים (ע"פ בסיס תנאי הקבלה שהוגדרו בתהליך הקבלה לישיבה) המסייעים לתלמידים שאינם מן האזור, בהוצאות הכרוכות בשהות בישיבה. הצוות הטכני של הישיבה ישמח לנסות לעזור לתלמידים המתקשים במציאת מקום מגורים באמצעות קישור למאגרי מידע של בוגרי הדר.


שמעתי על תכנית שנתית של ישיבת ״הדר״, האם ניתן להגיש אליה מועמדות?

בוודאי. כל הטופסים והמידע הנצרך נמצאים (רק באנגלית) כאן.


האם ישיבת הדר מסייעת בהשגת ויזה לארה"ב?

ישראלים המגישים מועמדות שאין להם אזרחות אמריקאית, צריכים לעבור תהליך רגיל של קבלת ויזת תייר דרך השגרירות האמריקאית בישראל. לתכניות שאורכות זמן רב יותר מהזמן שויזת תייר מאפשרת לשהות בארה״ב, ביכולתנו לעזור לתלמידים לקבל ויזות לתקופות ארוכות יותר

'ויזת תייר' לארה"ב עבור אזרחים ישראלים מגבילה את זמן השהייה בארה"ב בהתאם למפורט בויזה עצמה (בדר"כ לתקופה של שלושה עד שישה חודשים, אך ידועים מקרים יוצאי דופן של זמן קצר מזה). בהתאם לקשיים ולאי הודאות הכרוכים בהוצאת ויזה לארה"ב, 'הדר' תוכל לקבל תלמידים שאינם אזרחי ארה"ב רק למשך הזמן המותר להם לשהות במדינה כמפורט בויזה שלהם.

תלמידים שהגישו מועמדות לתוכנית או סמינר שאורכם עולה על הזמן שויזת התייר מאפשרת להם לשהות במדינה, ייאלצו לקצר את זמן שהותם בארה"ב או לחילופין לשקול אפשרויות אחרות על חשבונם (הגשת בקשה לויזה שאינה ויזת תייר -המאפשרת זמן שהות ארוך יותר במדינה, או יציאה וכניסה מחודשת אל שטח ארה"ב -הדבר מאפס את זמן השהות המתאפשר במדינה).


האם יש 'ישיבת הדר בישראל'? האם בוגרי הדר בישראל נפגשים ומקיימים פעילות משותפת?

כיום, לא קיים מוסד זהה לישיבת הדר בישראל. עם זאת, מתקיימים מספר מפגשי בוגרים מדי שנה, סמינר לימוד ברוח הישיבה מדי חורף ועוד. כמו כן, פרויקטים שונים הפועלים בארץ (המניין השיוויוני 'סוד שיח' בירושלים, תפילות בקמפוסים השונים) הוקמו על ידי בוגרי 'הדר' ישראלים ומביאים מעט מטעמה של 'הדר' ארצה. בוגרי הדר בישראל פועלים ומגלים כי ההתרחשות היהודית והדינמית בארץ, הדורשת חיים יהודיים דתיים ורלוונטים במאה ה-21, אינם נחלתם הבלעדית של יהודי צפון מזרח ארה"ב.

למידע נוסף על הדר בארץ כתבו לנו מייל.